1

שתיית חלב בגלל חשש תערובת חלב שנחלב בשבת

האם כשנמצאים במקום בו יש חלב שאיננו מהדרין בגלל חשש תערובת חלב שנחלב בשבת באיסור האם יש עניין להימנע משימוש בו או שבמצב כזה אפשר לשתותו לכתחילה? מה הדין כשמציעים לישיבות תרומות של מוצרי חלב בכשרות רגילה?

 

ראשית נביא את העובדות. רוב החליבה בשבת ברפתות בארץ נעשית בהיתר על ידי גוי ולא על ידי ישראל. ישנם רפתות מועטות שיש שם חולבים יהודים שלצערנו חולבים בשבת כמו בימות החול. מכיוון שבד"צ ועדת מהדרין תנובה לא מקבל חלב כמהדרין ממקומות בהן החליבה נעשית ללא השגחה גם אם החליבה נעשית ע"י נכרים וחלב המקומות הללו מופנה לכשרות רגילה הרי שבפועל חלק גדול מהחלב בכשרות רגילה הינו למעשה חלב שנחלב בשבת בהיתר.

גם לגבי החלב שנחלב באיסור נפסק בשולחן ערוך שחלב זה מותר במוצאי שבת (או"ח סי' שיח סעי' א) "המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), במזיד- אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג – אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד". המשנה ברורה שם (ס"ק ה') כתב, שבמוצאי שבת החלב מותר גם למי שהמלאכה האסורה נעשית עבורו. והחלב אסור עולמית רק למי שחלב בעצמו באיסור.

למהדרין אנו חוששים לדעת הכתב סופר, שכל ההיתר להשתמש בדבר במוצאי שבת למי שהמלאכה נעשתה עבורו, הוא דווקא כשאירע הדבר במקרה. אולם כשהדבר נעשה בקביעות, קנסו חכמים את מי שנעשתה המלאכה בשבילו, ואסור לו ליהנות מהמלאכה, כפי שאסור למי שעשה את המלאכה. לכן מכיוון שיש מהפוסקים שסוברים שהחלב נאסר גם לאחרים כאשר יודעים בוודאות שיש לפנינו חלב שנחלב באיסור, ודאי שיש להימנע מלשתות חלב זה. אך כאשר יש לנו ספק אם החלב נחלב בשבת באיסור, ניתן להקל ולשתות חלב זה.

אלא שכאמור המציאות היא שכמעט תמיד יש תערובת של חלב שנחלב בהיתר עם חלב שיש בו ספק שנחלב באיסור. זאת, גם בגלל האמור לעיל לגבי החולבים ע"י נכרים שהחלב שלהם נלקח למרות זאת לכשרות רגילה מכיוון שאין על כך השגחה, וגם מכיוון שבחלב שנחלב בשבת מעורב תמיד חלב מיום שישי וממוצאי שבת. ובמקרה כזה גם לדעת ה'כתב סופר', שאוסר עולמית בהנאה ממעשה שבת שנעשה בקביעות עבור אחרים, יש להתיר מכיוון שלדעתו אם החלב מעורב בחלב שנחלב בהיתר, האיסור בטל ברוב ואין אפילו צורך בביטול בשישים כמו בשאר איסורים.

אשר על כן, ניתן להקל ולהשתמש בחלב בכשרות רגילה בשעת צורך.

לגבי השימוש בישיבות המקבלות תרומה, לא תמיד התלמידים יודעים להבדיל בין המצבים השונים, למה זה מותר לכתחילה וזה רק בדיעבד, וזה כלל לא. והניסיון הוא שמוסדות שהביאו מוצרים כאלו לתלמידיהם גרמו לבלבול בקרב התלמידים. על כן כאשר נעשה בירור אצל נותני ההכשר שהמוצר אכן מותר, ובצורה שלא תביא מכשול (למשל כאשר האריזות לא מוגשות לתלמידים), יש להתיר לכתחילה.

(תשובת הרב אברהם שלזינגר – מפקח בד"צ ועדת מהדרין תנובה).