תפעול רפת ודיר בשבת

הרב דוד אייגנר

 

א. הזמנת בעל מלאכה לעבודה דחופה בערב שבת
כאשר לא יספיק לחזור לביתו לפני שבת
ב. טלטול בעלי חיים בשבת
ג. סדרי עדיפויות בעשיית מלאכות בשבת
ד. חליבה בשבת
ה. המלטה בשבת
ו. זירוז המלטה וטיפולי פוריות
ז. טיפול בוולדות בשבת
ח. עבודת הגוי במשק
ט. טיפולים רפואיים בשבת על ידי יהודי
י. האכלת בעלי חיים בשבת
יא. פעולות תחזוקה שגרתיות בשבת

 

א. הזמנת בעל מלאכה לעבודה דחופה בערב שבת
כאשר לא יספיק לחזור לביתו לפני שבת
במקרה שנוצר צורך לתפעול תקלה משמעותית ברפת, אם יש חשש שלא תהיה אפשרות לסיים את המלאכה לפני שבת, יש לכתחילה להזמין בעל מלאכה גוי. אם אין אפשרות להזמין גוי ומדובר בתקלה משמעותית הגורמת לכך שאין אפשרות לחלוב, מותר להזמין גם בעל מלאכה יהודי, אך זאת רק בתנאי שאפשר ומציעים לו להתארח בשבת בבית המזמין תמורת תשלום הוגן. כך פסק לי הגר"י אריאל לפי מה שכתב במקום אחר ('באוהלה של תורה' ח"ה סי' כב), שניתן להזמין אורחים לליל שבת ולהציע להם להישאר ואין בכך משום לפני עוור אף אם בסופו של דבר יסרבו ויחליטו לחזור בשבת. ובדומה לכך כתב גם האגרות משה (או"ח א, צט) שמותר לארגן ולפרסם תפילה בשבת גם כאשר קיים חשש שיגיעו אנשים ברכב מכיוון שאין איסור משום לפני עוור במקרה של ספק אם יעברו איסור.

ב. טלטול בעלי חיים בשבת
טלטול מוקצה בשבת אסור מדרבנן, דין זה נלמד בגמרא (שבת קכג ב) וביאר שם רש"י (ד"ה שלושה) שאיסור זה הוא מדרבנן. וכך נוקטים הרמב"ם (שבת כד, יב), והשולחן ערוך (שח, א). בעלי חיים הם מוקצה, ואין לגעת בהם שלא לצורכם, כפי שנלמד בגמרא (שבת קכח, ב) שתרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתכנס, שדוחים אך לא מדדים וכן נקטו ראשונים רבים, וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח שח, מ). אולם במקרה של צער בעלי חיים, ניתן להקל כסוברים שבמקרה צער בעלי חיים ניתן לטלטל את בעל החיים בידיים כפי שסובר הריא"ז (שבת נא א בדפי הרי"ף אות ג), וכך כתבו למעשה 'אשל אברהם' (שח, א), החזו"א (או"ח מח, ז) והרב פרנק 'הר צבי' (או"ח א, רה). אי לכך, בעלי חיים שמתו במשק, ויש חשש שאם לא יוציאו אותם תתפשט מחלה ותדביק אף בעלי חיים בריאים, מותר להוציאם, כפי שכתבו 'שמירת שבת כהלכתה' (כז, נט), והרב שמואל דוד 'מראש צורים' (סימן נד), ראה להלן השלכות נוספות לכך.

ג. סדרי עדיפויות בעשיית מלאכות בשבת
במקרה שבו הותר לעשות מלאכה בשבת, (כגון במקרי צער בעלי חיים, כפי שיפורט להלן) סדר העדיפויות לעשיית המלאכות הוא כדלהלן:

א. הדרך העדיפה ביותר היא על ידי 'גרמא'. דהיינו, שהפעולה אינה נעשית מיד אלא לאחר זמן;

ב. כשאין אפשרות לעשות את המלאכה בגרמא יש לעשותה בשינוי. דהיינו, עשיית הפעולה שלא בדרך הרגילה שלה, אלא באופן שאינו רגיל לעשותה. מלבד מלאכת החליבה שיש לחלוב לאיבוד כשאין אפשרות לחלוב בגרמא.

ג. כשאין אפשרות לעשות בשינוי, מותר לומר לגוי שיעשה עבורו את הפעולה הנצרכת. ראה להלן את ההנחיות לאופן האמירה המותרת לגוי.

ד. חליבה בשבת
החליבה בשבת אסורה גם אם מכון החליבה מופעל ע"י שעון שבת מכיוון שעצם הרכבת הגביעים על עטיני הבהמה הם מהותו של מעשה החליבה האסור מן התורה בשבת, אלא שמשום צער בעלי חיים הותרה החליבה ע"י גוי כפי שכתב המהר"ם מרוטנבורג (דפ' פראג סי' מט).

מותר להוביל את העדר למכון החליבה, והדבר מותר גם במבכירה לאחר המלטה, שיש קושי לתפסה. אין בכך משום איסור צידה מכיוון שגם מבכירה מחוסרת צידה מעיקרה, ואע"פ שאמירה לנכרי לחלוב הותרה רק משום צער בעלי חיים, ולעתים מבכירה איננה רוצה בחליבה, בכל אופן אם היא לא תחלב היא עתידה לסבול מגודש בעטין וגם הוולד עלול להיפגע אם לא יקבל את חלב האם הראשון שלאחר ההמלטה.

סדרי העדיפויות לחליבה בשבת:

מכונת חליבה עם סידור גרמא:

אם אין אפשרות להתקין התקן 'גרמא', מותר לומר לגוי לחלוב בשבת:

אם אין גוי ואין התקן 'גרמא', יש לחלוב לאיבוד.

ה. המלטה בשבת
הגמרא בשבת (קכח, ב) חילקה בין פעולת יילוד בעלי החיים שנאסרה ביום טוב, לפעולת הסיעוד שהותרה, פעולת היילוד היא השלב המקדים להמלטה, ואילו הסיעוד הוא לאחר שההמלטה התחילה.

לגבי שבת פוסק השולחן ערוך (שלב, א) שאין מיילדין את הבהמה בשבת, ולא מזכיר את עניין הסיעוד, וכתבו המג"א והבאה"ט במקום, שבשבת אף פעולת הסיעוד אסורה. אולם, כתב ה'לבוש', שבמקרה שיש סכנה לממליטה או לוולד מותר לסייע לה. וכן כתב להקל כדבריו הפמ"ג. למעשה כתב החזו"א (או"ח נט, ה): שיש להקל ולסייע לממליטה לאחר שנתעורר הולד לצאת, והתיר לעשות זאת גם על ידי יהודי.

לכן בשלב הראשון של ההמלטה בפועל, אין לעשות כל פעולה לצורך הממליטה משום שבשלב זה אין חשש לצער בעלי חיים, ולא נשקפת סכנה לאם או לוולד, וכן, יש להגדיר פעולה זו כפעולת יילוד ולא כפעולת סיעוד. לאחר רבע שעה מתחילת ההמלטה בפועל (כגון שה"בלון" התפוצץ ורואים רגליים), אם ההמלטה אינה מתקדמת, וכן אם מזהים סיבוך (אם יוצאת רגל אחת בלבד, או 'מצג עכוז') ניתן להגדיר שלב זה כשלב הסיעוד ולכן:

1 .מותר לסייע לממליטה לסיים את ההמלטה. 2 .מותר למשוך את הוולד מהרחם, לאחר שהוא התחיל לצאת. 3 .יש להקפיד שהקשר שאיתו קושרים את הרגליים לא יוגדר כקשר בר קיימא האסור בשבת.

4 .לכתחילה, יש לעשות זאת על ידי גוי, ואם אין גוי מותר לעשות כן על ידי ישראל. לאחר ההמלטה, אם יש חשש סביר שמא ישנם ולדות נוספים מותר לבדוק בדיקה פנימית ביד, האם ישנם ולדות נוספים, וכן במישוש חיצוני.

השליה היא מוקצה, ואין לטלטלה, אך אם היא נצרכת לצורך קירוב הממליטה לוולד – מותר לטלטלה. בכל מקרה אין למשוך את השליה מהממליטה, אלא להשתמש בה רק לאחר שיצאה בשלמותה מהרחם.

ו. זירוז המלטה וטיפולי פוריות
אין לבצע פעולות השראת המלטה בערב שבת (כגון זריקות Pg), אם פעולה זו תגרום להמלטה בשבת. פעולה זו נעשית ע"י הזרקת הורמונים הגורמים לזירוז ההמלטה. מכיוון שהמלטה בשבת עלולה להביא לצורך של עשיית מלאכות שהותרו משום צער בעלי חיים ולמניעת הפסד וכדלהלן יש להימנע מלכוון המלטות לשבת. וכן אין לבצע בשבת כל פעולה הקשורה באופן זה או אחר לפוריות של בעלי החיים.

ז. טיפול בוולדות בשבת
לאחר ההמלטה מותר לעשות פעולות עבור הוולד שמטרתן היא שמירת בריאותו, מכיוון שיש לחשוש לצער בעלי חיים גם במקרה שישנה סבירות גבוהה לכך שהוא יתרחש, כדבר הרב פרנק 'הר צבי' (או"ח א, קונטרס לט מלאכות, טוחן סי' ב). אי לכך ולד שיש חשש שמא הוא ייפגע באזור הממליטות, מותר להוציאו לכלוב, אף אם הדבר כרוך בטלטולו, מכיוון שיש לחשוש שבמקרה והוא ישאר בחצר זו הוא יפגע על ידי אחת הפרות, וכן מותר לחטא ביוד את הטבור, ואין בכך משום איסור צובע.

הגמאת הולד אף היא מותרת, בחלב שנחלב בהיתר או בקולסטרום מוכן, גם אם הדבר כרוך בטלטול הוולד.

במקרה שבו הממליטה דוחה את הוולד ויש צורך לוולד לינוק (פעולה הנעשית בדירים בלבד ולא ברפתות), סדר העדיפויות לעשיית המלאכות עבורו הוא כדלהלן: 1 .יש לדאוג לכך שיהיה מאוחסן באופן קבוע בהקפאה קולסטרום שניתן להפשירו ולתת לוולד, או תחליפים סינטטיים לקולסטרום.: 2 .אם אין בנמצא קולסטרום מאוחסן, מותר לעשות פעולות שמקרבות את הוולד לאם, כגון תפיסה של הממליטה, הרמת הוולד לעברה ותפיסת הפטמה ביד כדי להכניסה לפה הוולד: 3 .אם יש במשק עובד גוי עדיף לומר לו שיעשה את הפעולות הדרושות כדי שהוולד יינק, ואף מותר לומר לו לחלוב את הממליטה כדי לתת לוולד חלב: 4 .אם לאחר פעולות אלו עדיין אין הוולד יונק, ויש עוד יותר מ- 6 שעות עד לצאת השבת (ליל שבת או בוקר שבת), מותרת חליבה לתוך אוכל ממשי, אך אסורה חליבה לתוך בקבוק, גם אם משמעות הדבר היא שייגרם לוולד נזק בלתי הפיך.

בכל מקרה אין לשקול ואין לרשום את משקל הוולדות ואת תיעוד ההמלטה בכרטיס של האם.

בחורף – כדי להימנע מהיפותרמיה (עקת קור) של הוולדות יש להכין מראש כלובים או מלונות נקיים עם ריפוד יבש ומתאים. יש להדליק מערב שבת את מנורות האינפרא אדום. במקרה בו יש צורך להכין כלובים נוספים מותר לשים ריפוד חדש אך אין להדליק את המנורות. לגבי מחלות הולדות ראה בפרק טיפולים רפואיים.

מינקת – במשקים שבהם ישנה מינקת אוטומטית אין לבצע כל פעולה חשמלית הקשורה להפעלת המינקת, בין אם מדובר בהכנסתה לעבודה, ובין אם מדובר בכיולה ובחיבור הקולר לוולד. יש לדאוג בערב שבת שתהיה מספיק אבקת חלב לכל השבת במיכל המתאים, ושלא תהיה בעיה בחיבורי המים. במקרה שנגמרה אבקת החלב, יש לבחון מראש כיצד המינקת פועלת, ורק אם אין הוספת האבקה גורמת לפעולה חשמלית כלשהיא, מותר למלא את המכל מחדש. במינקת דלי שבה אין כל שימוש חשמלי מותר להשתמש באופן רגיל כבימות החול.

ח. עבודת הנכרי במשק
העובדים הזרים במשק מהווים כיום חלק אינטגרלי מצוות עובדי המשק הן בחול והן בשבת. בעוד שבחול הצורך בהנחיות ההלכתיות הוא רק ביחס לחליבה עצמה, שהחלב לא יוגדר כ'חלב עכו"ם', בשבת קיימות מספר הנחיות לפעילות המתאימה של הנכרי. בראש ובראשונה, יש לדאוג לכך שכל הפעולות הנדרשות עבור בעלי החיים, שניתן לעשותן לפני השבת או לאחר השבת, לא שייגרם צער לבעלי החיים בשבת., אין לומר לגוי לעשותן כלל בשבת. בעשיית המלאכות בשבת, הכלל הקובע ביחס לאמירה לנכרי הוא: ש"כל מה שהוא אסור לעשותו, אסור לומר לאינו יהודי לעשותו", כדברי השולחן ערוך (או"ח שז, ב). דהיינו, כל מלאכה שאסור ליהודי לעשותה, אסור לומר לגוי שיעשה אותה עבורו. במקרה של צער בעלי חיים לא נאסרה אמירה לגוי, לכן מותר לעשות על ידו רק פעולות שמטרתן היא מניעה ישירה של צער בעלי חיים, על פי יסוד דברי המהר"ם מרוטנבורג (דפ' פראג סי' מט), שהתיר על פי הגמרא (שבת קכח) לומר לגוי שיחלוב את פרותיו. אך פעולה שאין בה מניעה של הצער, יש לעשותה רק באופן שאינו כרוך בחילול שבת כל שהוא.

היתר המלאכות כולל גם מלאכות האסורות מן התורה; דהיינו היתר החליבה עצמה, תיקון תקלות הקשורות בהפעלתה התקינה של מכונת החליבה והציוד הנדרש לחליבה, טיפול בפצעים שנגרמו לבהמה, גם אם הדבר כרוך בתפירה או במריחת משחות. כמו כן במקרה שיש בו צער בעלי חיים, מותר לומר לפועל נכרי שיתקשר לטכנאי או לווטרינר נכרי,  כדי שיבוא למשק לטפל בבעלי החיים.

קירוב האוכל היא מלאכה שאין בה מניעה ישירה של צער בעלי חיים ולכן אין לומר לנכרי לקרב את האוכל לבהמות באמצעות טרקטור, אלא יש לדאוג לכך שהאחריות לקירוב האוכל תוטל באופן קבוע במשך ימות השבוע על פועל נכרי מסוים, והוא יעשה זאת גם בשבת מבלי שנאמר לו במפורש לקרב בשבת. אם אין אפשרות כזו, מותר לומר לגוי שיש לקרב את האוכל, ואם ייקח את הטרקטור מעצמו ויקרב, אין חיוב למנוע אותו מכך כי הוא עושה זאת עבורו וכדי להקל עליו, כך אמר לי בעל פה הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג.

עובדים זרים שמצויים במשק באופן קבוע, מותר ליהנות ממלאכה שעשו לצורך מניעת צער בעלי חיים כפי שכותב הב"ח (או"ח שכ ד"ה הסוחט). אולם אם נאמר לנכרי לעשות בשבת מלאכה, שאינה לצורך מניעת צער בעלי חיים, אין ליהנות ממנה בשבת כמובא במשנה (שבת קנא,א), ומותר ליהנות ממנה במוצאי שבת רק לאחר הזמן בו היתה אפשרות לעשות את המלאכה לאחר צאת השבת כפי שפסק השו"ע (או"ח סי' שז, סע' כ). אם המלאכה נעשתה בפרהסיא אין ליהנות כלל ממעשה זה כפי שנפסק בשו"ע (או"ח סי' רמד, סע' א).

ט. טיפולים רפואיים בשבת על ידי יהודי
הכלל הקובע ביחס לטיפול רפואי בשבת לבעלי חיים ע"י יהודי הוא שכל טיפול שיש בעשייתו משום איסור תורה או משום איסור דרבנן, אין עושים לבהמה, אף אם ייגרם לה נזק בלתי הפיך כפי שכותבים המשנה ברורה (שלב, ו), שמירת שבת כהלכתה (כז, נה), לבד מהמקרים שיפורטו להלן.

אין לבצע כל טיפול הדורש התערבות כירורגית, כניתוח קיסרי, ניתוח היסט קיבה, צניחת רחם וכדומה משום שהן כרוכות באיסורי תורה כחובל וקושר.

פעולות רפואיות שאין עושים אותן לאדם משום גזרת 'שחיקת סממנים', כגון הכנת תרופות ונטילתן, מותר לעשותן עבור בהמה. כדעת רבי אושעיא בגמרא (שבת נג, ב).

בין הפעולות המותרות הן:
1 .מותרת ההזרקה לשריר וכן הזרקה תת עורית, אך הזרקה לווריד אסורה מכיוון שבפעולה זו ישנה הוצאת דם בוודאות, פעולה זו אסורה מן התורה משום חובל, לעומת זאת בהזרקה לשריר אין בהכרח הוצאת דם. ראה 'שמירת שבת כהלכתה' (פכ"ז סע' נה).
2 .מותר לפורר כדורים או טבליות עבור רפואה לבהמה,( 'הר צבי' או"ח א, קונטרס לט מלאכות, טוחן סי' ב).
3 .טיפול בפצעים: מותר לרסס יוד, להזריק אנטיביוטיקה לשריר ומותר להניח משחה על הפצע.
4 .אין למרוח משחה על פצעים משום איסור ממרח. וכן אין לתפור את הפצעים, פעולה זו אסורה משום איסור תופר.

מותר לצנן את העדר רק אם אין צורך להביאו במיוחד למקום הצינון, אלא הדבר נעשה בתור חלק משגרת החליבה או ההזנה.

י. האכלת בעלי חיים בשבת
א. מותר להאכיל את כל בעלי החיים הביתיים בשבת, היתר זה הוא הן לבעלים והן לאדם אחר, משום שבעלי חיים אלו אינם יכולים להשיג את מזונם בעצמם, לכן הגדרתם היא ש'מזונם עליך' וכל אחד יכול להאכילם, גם מי שאינו הבעלים שלהם, כפסק השולחן ערוך (או"ח סי' שכד סע' יא), באה"ל (סי' שכד סע' יא ד"ה ויוני בייתות), 'שמירת שבת כהלכתה' (פרק כז סעיף כא).

ב. אם אין לבעל החיים אוכל זמין, יש לתת לו לאכול לפני שבעליו אוכלים כמובא בגמרא (ברכות מ, ע"א): אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת".

יא. פעולות תחזוקה שגרתיות בשבת
א. אין לבצע כל פעולת תחזוקה הנדרשת במשק. אין לקשור בחבלים מסגרות שנפרצו בקשר של קיימא, אך מותר לקשרן על ידי גומיות, או חוט שזור כשמסובבים סיבוב אחד בלבד, כדי שלא יהיה בכך משום קשר של קיימא

ב. בגמרא מובא (שבת מז ע"א-ב), שאין לחבר מיטה של טרסיים בשבת, ולכן אין לחבר צינור מים שנקרע, על ידי מחבר פלסטיק (דוגמת מחברי "פלסאון"), אלא יש לקפל את הצינור במקום האפשרי, וכן אין לחבר בצינור חיבור שהשתחרר.

image_printהדפסת מאמר