רובוט חליבה לעניין חלב נכרים

הרב אברהם דוד מוסקוביץ
מפקח מטעם בית דין לונדון

א. הקדמה
ב. הרובוט
ג. איסור חלב נכרים
ד. תחילת חליבה
ה. יוצא ונכנס – מירתת
ו. יוצא ונכנס – שאינו מירתת
ז. תחילת החליבה בימינו
ח. פיקוח אחר החליבה
ט. פיקוח טוב הוא "ישראל רואהו"
י. חלב ישראל או חלב נכרים
יא.סיכום ומסקנות

א. הקדמה

ברפתות רבות בעולם, ובעיקר באירופה הצפונית, מוכנסים לאחרונה לשימוש רובוטים לחליבת פרות. מדובר במכונה המבצעת את כל עבודת החליבה ללא התערבות יד אדם כלל. כל פרה שחשה צורך להיחלב, ניגשת עצמאית לעמדת הרובוט הפועלת 24 שעות ביממה, ושם מתבצעת החליבה. הרובוט מזהה את הפרה, מרכיב בעצמו את הגביעים על עטיני הפרה, מבצע את החליבה ובסיומה משחרר את הפרה מהעמדה ומקבל את הפרה הבאה בתור. השאלה בה נדון היא – האם יש צורך בהשגחה ובראיית ישראל את החליבה כדי שהחלב הנאסף מרפתות אלו לא יהיה חלב נכרי, ואם כן מתי ובאיזו תדירות?

בראשית דברי אתאר תאור טכני מפורט את הרובוט ודרך פעולתו, ולאחר מכן אדון בדעת הפוסקים. מובן שכל הדיון הוא אליבא דמנהגנו שאנו מחמירים שלא להקל בימינו בדין חלב נכרים גם כאשר אנו יודעים שלא מערבים בחלב חלב אסור, מכיוון שהדבר לא מצוי, או לא משתלם כלכלית, או מכיוון שיראים מחמת הפיקוח הממשלתי ופיקוח המחלבות הגדולות האוסרות על ערוב חלב אסור.

בדברים שלהלן לא באתי לפסוק הלכה, כי אם ללבן את הבעיות ולחקור אחר העובדות, ולהעלותן על שולחן מלכים, והם אלו שיורו לנו את הדרך אשר נלך בה.

ב. הרובוט

הרובוט הראשון והנפוץ ביותר הינו דגם אסטרונאוט Astronaut של חברת לֶלִי Lely מהולנד ואליו בעיקר מתייחס הבירור שלפניכם. אם ניקח בחשבון את מספר הפרות ביחס למספר הרובוטים, דנמרק היא השניה בעולם בהכנסתם של הרובוטים ברפתות, ולכן דנמרק שימשה לי אכסניה נוחה לבדיקת הנושא. במסגרת הפיקוח שלי על חליבת ישראל ברפתות בדנמרק, בשליחות בד"צ דלונדון (LBD), ביקרתי בכמה רפתות כאלו, ובמקרה אחד נכחתי בעת התקנת רובוט ברפת, ועקבתי איך שהעבירו את הרפת מהחליבה הידנית לחליבה אוטומטית, דבר שארך כשבועיים.

ראוי לציין את הקונספציה העומדת מאחורי רובוט החליבה: בדרך כלל, במפעלי תעשיה מכניסים רובוטים בכדי לחסוך בכוח עבודה היקר. שונה רובוט החליבה, שבנוסף לחסכון בכוח בעבודה, הוא שינה לגמרי את שיטת החליבה. ברפתות רגילות חולבים את כל הפרות פעמיים ביום בלבד לעומת זה, הרובוט עובד 24 שעות ביממה (למעט כשעה וחצי בעת ניקוי המערכת), והפרות באות מיוזמתן לרובוט, מתי שהן חשות צורך להיחלב. כמעט כל הפרות ניגשות להיחלב 3 פעמים ביממה. ובזמנים שהן מוצאות לנכון. בבדיקות מדעיות שנעשו ברפתות שעברו לרובוטים, התברר, כי לא רק שכמות ואיכות החלב עלו, אלא גם הפרות היו רגועות ונינוחות יותר.

מערכת החליבה הרובוטית כוללת כמה חלקים: מַשדרים על הפרות; מערכת גדרות לניתוב הפרות; ביתן החליבה; זרוע החליבה; מערכת המיחשוב; חיישני בדיקת החלב; מערכת קירור ואגירת החלב.

לכל פרה מצמידים משדר המכיל שבב ממוחשב האוגר את נתוני הפרה, ולפי זה יודעת מערכת המחשוב של הרובוט את כל נתוני הפרה – מצב בריאותה, כמויות החלב ואיכותו, מתי היא נחלבה לאחרונה וכו'. כמו כן המערכת יודעת מהו מבנה העטין של הפרה שהגיעה לחליבה, וכך היא יכולה להתאים ולכוון את הגביעים שבזרועה לעטיני הפרה. מסביב לרובוט (או רובוטים, ברוב המקרים) מקימים מערכת גדרות המנתבת את הפרות לביתן החליבה, ואחר החליבה המערכת מנתבת את הפרה בשביל נפרד חזרה לרפת. בהתחלה, עד כשבועיים אחרי התקנת הרובוט, על הרפתנים לכוון חלק מהפרות ולעזור להן להיכנס לביתן החליבה, שלעתים מפחיד ומרגיז אותן, אבל ככל שחולפים הימים הן מתרגלות, עד שהן מגיעות מעצמן לחליבה.

ביתן החליבה בנוי בצורת האות ח. ברגע שהפרה נכנסת לתוך הביתן, נסגר שער ברזל, והפרה לא יכולה לזוז לשום מקום. בכדי להרגיע את הפרות ולעודד אותן להיכנס, מוגש להם בביתן אוכל משובח ומזין. המחשב שקורא את נתוני הפרה שהתקבלו ע"י המשדר מצליב אותם לנתונים הקיימים במאגר המחשב, ואם הפרה לא רשומה במאגר או שהפרה כבר נחלבה לפני זמן קצר, השער נפתח, והפרה מנותבת החוצה. אם הפרה מתאימה לחליבה השער נשאר סגור עד לסוף החליבה.

לב לבו של הרובוט הוא זרוע החליבה, שהיא המערכת הכי מתוחכמת ומסובכת. על הזרוע מותקנת מערכת לניקוי עטיני הפרה, הכוללת מברשות וחומרי ניקוי, וכן ארבע כוסות היניקה. כאשר מגיעה פרה המועמדת לחליבה, הזרוע נעה ממקומה הקבוע שמחוץ לביתן, ומנקה את העטינים במברשות, חומרי ניקוי ומים. לאחר הניקוי, המערכת מצמידה את כוסות היניקה לעטינים ומתחילה בחליבה. עבודת ההצמדה מסובכת מאוד כי זה חייב להיות בדיוק של מילימטרים, לכן המערכת נעזרת בחיישני לייזר.

בפעם הראשונה שפרה חדשה מגיעה לרובוט, תהליך ההתאמה והרכבת הגביעים יכול לקחת עד 45 דקות, וזה מבוצע רק כאשר הרובוט מותאם ל"מצב סריקה" (Mode Scanning )בו המחשב סורק את מיקום וגודל העטינים, גובה ומימדי הפרה. בעת הסריקה מכניסים ידנית נתונים נוספים של הפרה, כגון זן הפרה, גילה, תולדות מצב בריאותה וכיו"ב. כמו"כ מכניסים למערכת בשעת הצורך נתונים זמניים, כמו למשל פרה הנוטלת תרופות מסויימות שחלבה אסור להיכנס למערכת. כל הנתונים האלו נרשמים במאגר לפי מספר הפרה. כאשר פרה נכנסת לחליבה בפעם השניה יש כבר למחשב את כל הנתונים בכדי להצמיד את כוסות היניקה בפחות מדקה. "מצב הסריקה" אינו עובד אוטומטית, ויכול להתבצע רק בנוכחות הרפתן. לכן, אם תגיע לרובוט פרה שעדיין לא הוכנסה למערכת, הרובוט יפתח מייד את דלת היציאה ויוציא את הפרה החוצה. מקרה כזה נרשם בדו"ח התקלות, וכך ניתן לראות אח"כ אם היה מקרה כזה. ביום רגיל בו ניתן לראות בדו"ח כי לא היו תקלות, פירושו של דבר הוא, שכל הפרות שנחלבו היו מוכנות למחשב, ולא נדרשה שום התערבות מצד אדם כלשהו. אך גם במקרה של תקלה אין זה אומר שהרפתן התערב בחליבה עצמה, אלא רק שהוא טיפל בתקלה טכנית כלשהי.

לכל כוס יניקה מחובר צינור נפרד, העובר דרך חיישנים הבודקים את איכות החלב. משם החלב עובר למיכל ביניים קטן. במיכל הביניים יש מקום לתנובת שלוש פרות עד שהחלב מועבר למיכל הגדול, אבל בדרך כלל החלב מתרוקן בגמר כל חליבה, כי במקרה שיתברר שחלב של פרה מסוימת אינו ראוי לשיווק הוא יפסול את שאר החלב שבמיכל הביניים. מהסיבה הזו החלב אף פעם אינו מועבר למיכל הגדול באמצע חליבה, דבר היכול לפסול את כל המיכל. כאשר חלב פסול מתגלה, הרובוט ממשיך לחלוב את הפרה, ומעביר את החלב למיכל אחר המיועד להזנת העגלים ברפת, ולא לשיווק למאכל בני אדם.

בדרך ממיכל הביניים, החלב עובר קירור ומועבר למיכל האגירה, הכל ללא התערבות יד אדם. גם בתוך המיכל החלב חייב להישמר בטמפרטורה קרירה, ולצורך זה קיימות שתי שיטות: יש רפתות שבהן המיכל מבודד ובתוכו נמצאת מערכת קירור, אבל ברוב המקומות מערכת הקירור חיצונית, ופעם בכמה שעות החלב נשאב מהמיכל, עובר דרך מערכת הקירור וחוזר למיכל.

מספר פעמים ביום הרפתן מדפיס דו"ח כללי, שבו פירוט מלא על חליבת כל הפרות וטיב החלב שלהן. כמו"כ, הרפתן מקבל מהמחשב רשימת בעיות הכוללת פרות שחלבן נפסל, פרות שהרובוט לא זיהה (בד"כ תקלה במשדר) או פרות שלא נחלבו במשך זמן ארוך מדי. דו"חות אלו נשמרים במקום מיוחד לצורך מעקב, ואפשר גם לקבל במחשב את כל ההיסטוריה למשך חודשים אחורה.

פעם ביום מגיעה מיכלית לאסוף את החלב ולהעבירו למחלבה. לאחר ריקון המיכל נהג המיכלית לוחץ על כפתור מסוים, ואז מתחיל תהליך ניקוי מיכל אגירת החלב. התהליך נקרא CIP( Place In Cleaning)הניקוי לוקח יותר משעה, ואז באופן אוטומטי נעצרת חליבת הפרות ע"י הרובוט. הרובוט וכל הכלים ומערכות החליבה שבו, עוברים אף הם באותו זמן תהליך ניקוי, שכולל מספר שלבים: מים חמים, ניקוי עם חומר בסיסי, שטיפה במים, חומר ניקוי חומצתי, ושוב שטיפה במים. אחרי תהליך הניקוי המערכת נקיה ומחוטאת לחלוטין. בגמר תהליך הניקוי מערכת החליבה מתחילה שוב לעבוד, ללא התערבות הרפתן. הרובוט עצמו (ללא קשר לניקוי מיכל האגירה) עובר חמישה תהליכי ניקוי ביממה. ניקויים אלו, קצרים יותר, בני עשרים דקות כל אחד, וזמנם נקבע ע"י המחשב, לפי קצב חליבת הפרות.

יש לציין שהרובוט בנוי לפרות בלבד, ואין שום אפשרות להתאים אותו לשום יונק אחר, לא כשר ולא טמא. כפי שכבר ציינתי הייתי בדנמרק בעת שהתקינו שני רובוטים ברפת. שוחחתי ארוכות עם ראש צוות ההתקנה על פרטי הרובוט, והתעניינתי אם אפשר להתאימו לבהמה אחרת. התברר כי את הזרוע של הרובוט אין שום אפשרות להתאים כלל למבנה העטינים של שום בהמה אחרת, כי זה מחייב דיוק מרבי. יתרה מזאת, בין 5% עד 10% מכלל הפרות אינן מתאימות לרובוט, בגלל שינויים קלים של מבנה העטין. לכן בכל רפת כאשר מתקינים את הרובוט "נפסלות" חלק מהפרות, ואותן מעבירים לרפת אחרת או לשחיטה.

גם המערכות מסביב לביתן החליבה, כגון מערכת הניתוב הכוללת את הגדרות והשערים החשמליים, בנויה ומותאמת רק לפרות. אמנם שם אפשר לבצע שינויים שיתאימו לבהמות אחרות, אבל אז הם כבר לא יתאימו לפרות.

ג. איסור חלב נכרים

מקור איסור חלב נכרים הוא במשנה (עבודה זרה לה, ב): "ואלו דברים של גויים אסורין ואין איסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו". ובגמרא מובא שטעם האיסור הוא החשש שהגוי יערב בחלב הכשרה חלב מבהמה טמאה .וכך גם נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קטו סע' א): "חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אסור, שמא עירב בו חלב טמא".

עד כמה צריך שיהא "ישראל רואהו"? בגמרא ובשו"ע יש חילוק בין רפת שנמצאות בה בהמות טמאות, ובין רפת שאין בה בהמות טמאות. וז"ל השו"ע (שם): "היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב. היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והגוי חולב לצורך ישראל, אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר, שירא שמא יעמוד ויראהו. והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל".

ד. תחילת חליבה

ברמ"א מוסיף (שם): "ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחילת החליבה, ויראה בכלי שלא יהיה בכלי שחולבין בו דבר טמא" (ומקורו באיסור והיתר הארוך כלל מה (וכבר פסק הש"ך וכן הוא באיסור והיתר שם) שהצורך להיות ישראל בתחילת חליבה קאי גם על הרישא באין דבר טמא בעדרו, כדי לוודא שאין חלב טמא בכלים לפני שהגוי מתחיל בחליבת הפרות.

ה. יוצא ונכנס – מירתת

לאחר תחילת החליבה הדבר פשוט שדי ביוצא ונכנס, וכן הוא בכל הפוסקים. יתרה מזאת, אפילו כאשר הישראל עומד בחוץ ואינו נכנס לרפת ושם הוא יוצא ונכנס, ג"כ מותר כאשר אין דבר טמא בעדרו (כלומר, שאין צריך להיכנס לרפת גופא כלל, וכש"יוצא" יכול הוא לעזוב את כל אזור הרפת לגמרי). וכן הוא בש"ך (ס"ק ד) "וכ"כ בפרישה ס"ג, והוסיף דה"ה אפילו אינו יושב תמיד אלא יוצא ונכנס ויושב שרי, וכ"ש יוצא ונכנס למקום החלב". וכן הוא בפירוש בערוך השולחן (סי' קטו ס"ק ד) "דהיינו שדי בישיבה מבחוץ כמו שנתבאר, וכן די ביוצא ונכנס. ולא מיבעיא ביוצא ונכנס למקום החליבה ממש, אלא אפילו בישיבתו מבחוץ (ש"ך סק"ד). ודי בזה".

אמנם ראיתי בספר "חלקת בנימין" הכותב דלפי הרמ"א "תחילת חליבה" (שבה הישראל צריך לראות ולא די ביוצא ונכנס) היינו מתחילת החליבה ועד סופה. וז"ל (שם ס"ק יט): "בתחילת החליבה. ר"ל מתחילת החליבה עד סופה (פר"ח וחכ"א)". ודבר זה תמוה מאוד, מכיוון שאליבא דכל הפוסקים סגי ביוצא ונכנס, ולא רק מכל הפוסקים שהבאנו, כי אם גם בשני המקורות שהוא מביא מוכח שהם פסקו שדי ביוצא ונכנס – בפרי חדש (שם ס"ק ג) "ואפילו ביוצא ונכנס סגי דהא בהכי נמי מירתת", וכן הוא באריכות בס"ק ו לשיטת הרמ"א. וגם החכמת אדם, שאמנם בתחילת דבריו אותם מצטט ה"חלקת בנימין" כתב ש"צריך לראות קודם החליבה מתחילה ועד סוף", מיד לאחר מכן בהמשך המשפט הוא כותב: "או ביוצא ונכנס או בעומד בצד הרפת מבחוץ באופן שלא יחוש שמא הולך למקום אחר, דכיון דאין דבר טמא בעדר או ברפת א"כ אין כאן חשש אלא משום זיוף, ולכן סגי בזה…" (כלל סז אות א). וברור כוונתו דהשגחת ה"יוצא ונכנס" חייבת להיות מתחילתו ועד סופו, אבל לא שהישראל חייב לעמוד ברפת או לידה מתחילת החליבה עד סופה.

דין יוצא ונכנס מבואר באריכות בסימן קכט לגבי יין נסך, עיי"ש באריכות. ומשם עולה שדין יוצא ונכנס תלוי רק בדבר אחד: האם הגוי מירתת או לא. ובכדי שיהיה מירתת צריכים כמה תנאים:

א. הדבר הכשר שייך ליהודי (יין) או נעשה עבור היהודי (חלב).
ב. הגוי חייב לדעת שהיהודי מקפיד על דבר זה, כי אחרת אין הוא מירתת כלל.
ג. הגוי אינו יודע איפה היהודי נמצא, כמה רחוק הוא מהמקום, ומתי הוא עלול לחזור מעבר לזמן קצוב.
ד. הזמן הקצוב שהזכרנו, הוא מספיק זמן כדי שהגוי יכול לערב דבר אסור בתוך הדבר המותר, כאשר מדובר במאכלות אסורות וחלב נכרים, או מספיק זמן לנסך, כאשר מדובר ביין.
ה. לגבי יין נסך, הדלת או השער למקום חייבים להישאר פתוחים, אלא אם כן ליהודי יש מפתח של המקום, או שהוא יכול להסתכל מבחוץ. אבל לגבי חלב ישראל מספיק שאין סיפק בידי הגוי להביא דבר טמא מבחוץ.

ו. יוצא ונכנס – שאינו מירתת

ברם יש אופנים בהם מועיל "יוצא ונכנס" גם כשאינו מירתת, וכפי שכתב הש"ך (סי' קטו ס"ק ח):"ונראה דגם הטור והשו"ע שכתבו ישראל יושב מבחוץ כוונתם שהוא בענין שאין לחוש בו שיתערב בו מתחלה דבר טמא, והיינו שראה מתחלה בכלי. ומ"ש האו"ה דסגי ביוצא ונכנס אחר כך כן הוא בסמ"ק שם, ומשמע דאפילו חלבו הגוי לצרכו סגי ביוצא ונכנס, דטעמא דיוצא ונכנס לא הוי משום מירתת לחוד, אלא משום דכיון דידע שאין דבר טמא בעדרו אע"ג שאין יכול לראותו בשעה שהוא חולב ליכא למיחש לשום זיוף אלא שיצא הגוי מעדר ויזייף, וכיון שיוצא ונכנס ורואה שאין הגוי יוצא מהעדר סגי. וכן מוכח בש"ס בעבודה זרה (דף לט ע"ב) דבדליכא דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ אפילו אינו יכול לראותו כלל בשעה שהוא חולב מותר, מטעמא דכיון דישב מבחוץ הרי רואה שאי אפשר לזייף. וכן משמע מדברי הטור, ודלא כהפרישה ס"ב שכתב טעמא דבעינן ישראל יושב מבחוץ משום מירתת".

משמעות דברי הש"ך שקיימים שני סוגי "יוצא ונכנס": הראשון הוא הידוע גם משאר איסורים, המבוסס על "מירתת". והשני הוא גם כאשר אינו מירתת, כמו שהגוי חולב לעצמו, גם שם מועיל יוצא ונכנס אם זה מספיק בכדי להבטיח שהגוי לא עירב חלב טמא. דהיינו, אם ידוע למשל שאין בהמה טמאה או חלב טמא במרחק יום נסיעה מהרפת, והישראל יוצא ונכנס כל יום ורואה שהגוי לא יצא מהרפת, בידוע שהגוי לא עירב שם דבר טמא.

ז. תחילת החליבה בימינו

כעת נחזור לענין "תחילת חליבה" בה צריך שישראל יראה, ונברר מה נקראת "תחילת החליבה" בימינו. האם כאשר יש מאה פרות ברפת חייב הישראל להיות נוכח בהתחלת חליבת כל פרה, או שדי בחליבת הפרה הראשונה של חליבה זו, אחרי שבודק את הכלים, ואח"כ די ביוצא ונכנס? ואם מפקחים על חליבת חלב ישראל ברצף, ומקפידים שכל הזמן זה יהיה בבחינת יוצא ונכנס, האם כל זמן שנמשך הפיקוח (מצד "יוצא ונכנס") שלא יוכנס דבר טמא לשטח הרפת אפשר לומר שזו חליבה אחת רציפה, ללא חיוב בדיקת כלים נוספת מדין "תחילת חליבה"?

לכאורה, ברור ברמ"א (וכן הוא באיסור והיתר), שדין תחילת חליבה הוא רק בכדי לבדוק את הכלים שאין בתוכם חלב טמא. ולכן, די לנו שרואה שהכלים נקיים, ואח"כ למן תחילת חליבה של הפרה הראשונה, כל זמן שאנו מקפידים שהרפת ומיכלי החלב יהיו בהגדרת "יוצא ונכנס" הכל נחשב לחלב ישראל, ואין כל צורך לבדוק את נקיון הכלים מדין תחילת חליבה. וכן כתב הש"ך (שם ס"ק ח): "ונראה דגם הטור והשו"ע שכתבו ישראל יושב מבחוץ כוונתם שהוא בענין שאין לחוש בו שיתערב בו מתחילה דבר טמא, והיינו שראה מתחילה בכלי".

ח. פיקוח אחר החליבה

לכאורה אפשר ללמוד הלכה מעניינת מדברי האיסור והיתר המובא ברמ"א. בנוסף לחיוב של "ישראל רואהו" בעת החליבה, חל גם חיוב לשמור על החלב שלא יתערבב בו חלב טמא, וגם זה חלק מתקנת חז"ל של חלב נכרים. כמובן שחיוב זה קיים בכל דבר כשר, אבל אם גם שמירה זו היא חלק מתקנת חז"ל היא חמורה יותר (כמבואר בפוסקים לגבי ביטול ועוד). השאלה היא, האם החיוב המיוחד לשמור את החלב הכשר מעירוב חלב טמא קיים רק לפני ובעת החליבה, אבל ברגע שהחלב נחלב כבר הוא חייב בפיקוח כמו כל דבר כשר אחר, אבל אין בו יותר חיוב השמירה של חלב נכרים; או שכל זמן שיש חשש שהגוי יכול לערב בו חלב טמא עדיין חלה גזירת חז"ל.

ועיין בש"ך (שם ס"ק ח) שאע"ג דחלב טעמו שמא יחליף בחלב טמא שהוא אסור מדאורייתא, וכמו שנתבאר בריש סימן פא, י"ל שחלב טמא ניכר שהוא עכור, כדאמרינן בעבודה זרה (דף לה, ב) טהור חיור טמא ירוק, וא"כ אין לחוש שיחליף כל החלב או רובו אלא יש לחוש שמא החליף מעט דאינו אסור אלא מדרבנן, דמדאורייתא מין במינו בטל, וכמו שנתבאר בסימן צח. וכן תירץ בפרישה ס"ד. וכי האי גוונא כתב האו"ה כלל מ"ח סוף דין ה. אי נמי כמ"ש האו"ה כלל מ"ה דין ז דמאחר דרוב חלב המצוי בינינו הוי חלב טהור א"כ סתם חלב הוא מדרבנן. והב"ח בקונטרס אחרון כתב על הפרישה ושארי ליה מאריה שכתב נגד הש"ס וכנגד הת"ה הארוך מה שלא עלה על לב ודעתו לומר דחלב יש בו איסור דאורייתא, אלא דלהכי סגי ביה בחותם אחד משום דלית ליה רווחא. וכן דעת הטור ג"כ. עכ"ד בקוצר, עיי"ש. ונהפוך הוא, שהוא כתב נגד הש"ס וכנגד ת"ה הארוך. ואדרבה בטור איתא להדיא, לפי הגירסא בספרים הישנים שהיא הגירסא הנכונה וכמו שהסכים הוא ג"כ עליה, דבחלב להכי סגי חותם אחד כיון דאיסורו מדבריהם, וכמ"ש הרמב"ם והמחבר. וכ"כ רבינו ירוחם סוף נתיב ט"ו, וכן הוא באו"ה בכמה דוכתי, אלא ודאי כי היכי דבדג ושאר דברים אית ליה רווחא במה שמחליף הטהור בטמא ה"נ בחלב, דאי משום לית ליה רווחא אתינן עלה הא כתבו הטור והשו"ע בסימן זה סע' ז (והוא מן הש"ס ומוסכם מכל הפוסקים) דלא חיישינן שמא החליף אא"כ נהנה בחליפין, הא כל שאינו נהנה מותר אפילו בלא חותם כלל. אלא העיקר כמו שכתבתי".

לכאורה משמע מהש"ך שגזירת חז"ל הוא רק לפני ובעת החליבה, ולא אח"כ. אבל לדעתו בכל מקרה יש חיוב של חותם אחד, דהיינו למרות שגזירת חז"ל של "ישראל רואהו" אין אחר החליבה, עדיין יש לפקוח עליו כדין כל מאכל כשר שהפקידו בידי גוי.

ט. פיקוח טוב הוא "ישראל רואהו"

דבר פשוט הוא בכל הפוסקים שאין הישראל צריך לראות את תהליך החליבה, וסגי במירתת. יתרה מזאת, גם כאשר אין מירתת, כמו שאם חלבו הגוי לצורך עצמו, גם שם מועיל יוצא ונכנס אם ליכא למיחש לזיוף (ש"ך ס"ק ח), כלומר גם לפי מה שאנו פוסקים שחלב ישראל הוא גזירה במנין, אם הישראל מקיים פיקוח מספיק שיוציא מכלל אפשרות ערבוב חלב טמא, החלב הוא חלב ישראל.

י. חלב ישראל או חלב נכרים

לכאורה פשוט שאם החלב זב בעצמו מהפרה או מהעז, חלב זה מותר. והלא זו היא הבטחת "ארץ זבת חלב ודבש", כדאיתא בכתובות (קיא, ב): "רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני, וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי. אמר היינו זבת חלב ודבש". ותקנת חז"ל היתה לאסור "חלב שחלבו גוי", אבל אין חיוב שיהיה "חלב ישראל" בדווקא.

יא. סיכום ומסקנות

כפי שכבר כתבנו, למעט בשבועיים הראשונים בחליבה האוטומטית הממוחשבת, החליבה עצמה מבוצעת ע"י הרובוט ללא התערבות הנכרי, אלא הפרה מחליטה בעצמה מתי היא רוצה להיחלב. היא יודעת את הדרך לרובוט, וכאשר היא מגיעה הרובוט חולב את הפרה ללא שום התערבות של הנכרי, ולכן לכאורה אין זה נחשב כלל לחלב שחלבו נכרי. ואפילו אם נחמיר להצריך פיקוח ברפת כזו, הרי שהפיקוח יכול להסתכם בבדיקת הפרות שרשומות במחשב הרובוט ושנחלבו באמצעותו בכל תקופת ייצור החלב הכשר, שהרי אין כל אפשרות שהרובוט יחלוב מין אחר, שהרי אפילו פרות שאינן רשומות במאגר הנתונים שלו אינו חולב אותן.

כפי שכבר הבאנו לעיל, למרות שגם לפי הרמ"א גזירת חלב נכרי איננה כוללת את החשש שהגוי יערבב חלב טמא אחרי החליבה, אבל בכל מקרה חל על החלב דין מפקיד דבר כשר אצל גוי, וחותם אחד צריך. לכן יש להוסיף פיקוח סביבתי של יהודי, באופן שהגוי לא יוכל להוסיף חלב אסור למיכל, או שהוא יהא מירתת מלהכניס למיכל האגירה חלב טמא.

לכן, לפני שמתחילים חליבה ברפת בפעם הראשונה יש לבדוק את שטח הרפת והסביבה, ולוודא שאין שם בהמה טמאה שניתן אולי לחולבה ידנית ולהכניס את חלבה למיכל האגירה. כמו כן, אפשר לבדוק את כמות תנובת החלב היומית על מנת להתאימה לכמות שמקבלים בפועל, על מנת לוודא שלא הייתה תוספת ידנית מבחוץ. וראוי גם ברפת רובוטית להיות נוכח בעת התחלת22 תהליך הניקוי הראשון.

בחוץ לארץ יש להקים פיקוח על מערכת ההובלה של החלב. המשגיח חייב ללוות את המיכלית, או לחתום את פתחי כניסות החלב למיכלית.

בכל המיכליות של היום קיימת מערכת משוכללת המראה את כמות החלב שלוקחים מכל רפת. המשגיח המתלווה למיכלית יכול להתאים את הכמות המתקבלת לכמות החלב המופיע במערכת המיחשוב של הרובוט, ואז אפשר יהיה לשלול את האפשרות שבכל זאת הצליחו במרמה להחדיר חלב מרפת אחרת.

במקומות שמערכת הקירור של מיכל האגירה היא חיצונית אין חשש לבליעת חלב נכרים בתוך המיכל, כי בכל כמה שעות החלב עובר לקירור ואף פעם אינו עומד שם מעת לעת. לא כן המצב במיכלים שמערכת הקירור מובנית בתוכה, שם המיכל חייב בהגעלה בגלל חשש כבוש. נכון שבדרך כלל החלב נמצא שם פחות מעשרים ושלוש שעות רצופות, כי זמן הניקוי היומי אורך כשעה וחצי, אבל לפעמים לא לוקחים את החלב כל יום. היות ואין אפשרות להכשיר את המיכל בכלי ראשון, לכן הפתרון המקובל הוא להקפיד בעת השימוש בחלב ישראל שהחלב לא ישהה שם מעת לעת.

image_printהדפסת מאמר