סדר ההנהגה בעניני בכור

שאלה:
האם תנובה מודעת לעניין של בכור בהקשר של בשר/ חלב?

תשובה:
אחת המצוות שמופיעה פעמים רבות בתורה היא מצוות בכור בהמה טהורה. בפעם הראשונה היא נזכרת בפרשת "בא" (שמות יג, יב): "וְהַעבַרְתָּ כָל־פֶּֽטר־רֶחֶם לַֽה' וְכָל־פֶּטֶר שֶׁגר בְּהֵמָה אֲשֶׁריִ הְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לה'". בפרשת ראה (דברים טו, יט) מופיעים האיסורים שיש בבכור בהמה טהורה : "כָּֽל־ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹֽאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹקיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶֽךָ : לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶקיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר אַתָּה וּבֵיתֶֽךָ ". וכמו שנאמר לעיל, היא מופיעה בתורה במקומות נוספים.

כפי שעולה מהפסוקים, דין זה נאמר בבכור זכר של בהמה טהורה בלבד. הבכור קדוש מהרחם ובשו"ע יו"ד ש"ו, א' נפסק שדין זה חל גם בימינו מדאורייתא, למרות שלא ניתן להקריב את הבכור כמצוותו. מהדברים עולה, שהזהירות בנושא זה חייבת להישמר בשחיטת בקר ואין כל בעיה במשק החלב מכיוון שכידוע חלב נחלב מנקבות בלבד ובהן אין קדושת בכור.

מכיוון שקשה בימינו לשמור על הדינים המרובים של קדושת בכור, ומכיוון שאין אפשרות להקריב את הבכור לקרבן כמצוותו, הרי שכבר בגמ' מופיע פתרון הלכתי שימנע מקדושת הבכור לחול. הגמ' בבכורות נג, א אומרת "אי הכי, בכור נמי לא ליקדש! בכור בדידן תליא מילתא? ברחם קדוש! הכי קאמר: ליקנינהו לאודנייהו לעובדי כוכבים, דלא ליקדש מעיקרא!". ומסביר שם רש"י, שהפתרון הוא שהעגל הנולד יהיה שייך בחלקו גם לגוי וזה יפקיע את קדושתו ולצורך זה מקנים את האוזן של האם לגוי לפני שהבכור נולד, וכך הבכור שנולד לפרה מבכירה שחלקה שייך לגוי שייך אף הוא בחלקו לגוי וממילא שוב אינו קדוש בקדושת בכור.

כך גם נפסק בשו"ע שכ', ו': "בזמן הזה, מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם, כדי לפטרו מהבכורה, אף על פי שמפקיע קדושתו, הכי עדיף טפי כדי שלא יבא לידי מכשול ליהנות ממנו בגיזה ובעבודה".

ישנם דיונים רבים בפוסקים איך בדיוק לבצע את המכירה הזו ומה בדיוק צריך למכור – את האוזן, או הקנה והוושט או כולם. לפני שנים רבות אף מכרו חלק מהמוח. כיום המכירה מבוצעת על ידי הרה"ר לישראל ששולחת לכל בעלי הרפתות והדירים היהודים טופס הרשאה למכירה, בדומה לטופס ההרשאה למכירת חמץ שעליו כולנו חותמים. בנוסף לרה"ר, ישנו גוף פרטי שפועל ללא עלות וללא שום רווח, ושהוקם ע"י ידידי הרב מרדכי עמנואל שליט"א, שהיה בעבר חלק מצוות הכשרות של תנובה, מהמומחים הגדולים בארץ לתחום מצוות התלויות בארץ בכלל ובתחום קדושת בכור בהמה בפרט. הרב עמנואל החל בזמן עבודתו בתנובה לבצע מכירה בנוסח שנבדק ותוקן על ידי גדולי הפוסקים.

מחלקת הכשרות של תנובה פועלת בעניין זה בשני מישורים. מצד אחד, משגיחי הרפתות שמכירים היטב את כל הרפתנים מוודאים שהם חותמים על טופס ההרשאה לרה"ר וכן מחתימים אותם על הטופס השני לאחר שמסבירים להם על מה הם חותמים ומוודאים שרק מי שמורשה לחתום הוא החותם.

מאידך גיסא, במפעל הבשר של תנובה ישנה הקפדה גדולה על בדיקת העגלים שמובאים לשחיטה. ראשית, המשק שממנו באים העגלים חייב להופיע באחת משתי רשימות המכירה. שנית, נבדק שהעגלים שהובאו ממשק מסויים באמת נולדו שם ולא במשק אחר שלא ביצע את המכירה. אנשי הרכש שפועלים מטעם מפעל הבשר כבר מכירים את ההקפדה שלנו בעניין ומוודאים מראש, לפני שהם רוכשים עגלים ממשקים בארץ, שאכן המשק הזה מאושר. היה והמשק אינו מאושר, ישנן שתי אפשרויות: הראשונה – לקנות ממנו רק נקבות שעליהן אין דין בכור. השנייה – לבדוק את הרישום הממשלתי של העגלים ולראות האם עגל זה הוא בכור לאימו. כמובן שאם לפי הרישום זו המלטה שנייה ומעלה, אין לו דין בכור. גם בזה מסייעים משגיחי הרפתות של מחלקת הכשרות. כבר קרו מקרים שמשאית עם עגלים הוחזרה לבעליה מכיוון שהמשק לא היה מאושר.

ישנם דברים רבים לדון עליהם בנושא קדושת בכור בימינו, ואכמ"ל, אבל החשוב ביותר, שלא תצא תקלה מתחת ידינו בנושא חמור זה.

הרב אלון טננבוים, מפקח בכיר במערך הכשרות של תנובה

image_printהדפסת מאמר