ניתוחי פרות

1 .איך מבטיחים שבמוצרי חלב אין א. חלב מפרות שעברו ניתוח ב. קדושת בכור ג. האם יש אחראי שלא עוברים על צער בעלי חיים?

תשובה: אם הניתוח נעשה באופן שלא מטריף את הפרה אין בעיה כשרותית בפרות שעברו ניתוח. בכל מקרה של צורך בניתוח הרופאים מתקשרים למשגיח האחראי באזורם ומודיעים לו על ניתוח והוא עוזב את עבודתו ונוסע מיד למקום הניתוח כדי להשגיח ולוודא שהניתוח נעשה כהלכה. ב"ה הגענו היום לכך שמודיעים לנו על כל ניתוח כי הרופאים ובעלי הרפתות הבינו שעשיית ניתוח ללא השגחה עלולה לגרום להם נזק גדול מאוד ואילו הזמנת משגיח אף פעם לא תגרום להם לנזק כלשהו כי במקרה שפרה נפסלת במהלך ניתוח מסיבות כשרות הם מקבלים על כך פיצוי, כך שיש להם אינטרס גדול מאוד להקפיד להודיע על כל ניתוח.

לגבי קדושת בכור היא נוהגת בזכרים בלבד וחלב נותנות נקבות בלבד כך שאנו פטורים מלהיות מודאגים בנושא זה. לעומת זאת, אנו פועלים רבות להחתמת בעלי הרפתות על מכירת קנה וושט ואוזן של הפרות המבכירות לגוי על מנת להפקיע קדושת בכור מהעגלים הזכרים שנולדים לעגלות מבכירות, כך שלא תהיה בעיה לשחוט אותם בבתי המטבחיים ולאכול את בשרם.

לגבי צער בעלי חיים – נושא זה מטופל ע"י הממשלה ורשויות החוק והדרישות שלהם בדרך כלל מחמירות יותר מהדרישות ההלכתיות. בכל מקרה יש לדעת שכדי שהחלב יהיה איכותי חשוב מאוד לדאוג לרווחת הפרות ולכן גם הרפתנים שמתוגמלים בהתאם לאיכות החלב מקפידים על רווחת בעלי החיים כדי שהחלב יהיה איכותי יותר. באופן כללי יש בתעשיית המזון מקרים של צער בעלי חיים אבל דווקא בענף החלב בעיה זו כמעט ולא קיימת ואנו לא נתקלים בה. למשל, הרפתנים כמו גם הוטרינרים לא מסוגלים להבין איך אנו שמצווים על צער בעלי חיים לא מתירים להם לחלל שבת כדי למנוע סבל וצער מפרות סובלות מאוד. הם בטוחים שהם רגישים לצער בעלי חיים הרבה יותר מאיתנו.

בכל מקרה צריך להוסיף שאף שיש איסור גמור של צער בעלי חיים על הבעלים הרי שבעל חיים שציערו אותו לא נאסר באכילה ואין בו כל שאלת כשרות (בתנאי כמובן שהפגיעה שבו לא הביאה למצב של טריפה או מסוכנת) (הרב זאב וייטמן, רב תנובה).

 

2 .איך מגיעים חלב ומוצריו מחו"ל? האם בודקים שם את הניתוחים של הפרות? האם יש זיהוי של הניתוח בגוף הפרה?

תשובה: כל מוצר שמצוין עליו שהוא מכיל רכיבי חלב נכרי הוא לא מפוקח מבחינת ניתוחים וניתן לומר בוודאות כמעט מוחלטת שבחלב ממנו הופקו רכיבים אלו היה מעורב גם חלב מפרות שעברו ניתוחים באופן שלדעות רבות מטריף את הפרה ואוסר את חלבה. אלו שמתירים רכיבים כאלו סוברים שניתן לסמוך על ביטול או על כך שניתוחים כאלו לא מטריפים (למרות שמתוך מה שאני ראיתי בעולם על האופן בו נעשים ניתוחים אלו – יש מקומות שבהם קשה מאוד לומר שהניתוח נעשה באופן שלא מטריף את הפרה, וכמו"כ יש מקומות שבהם יש אמנם ביטול ברוב אך לא ביטול בששים, ולכן לדעתי יש מקום רב יותר להחמיר בימינו בחלב נכרים)

לגבי אבקת חלב ישראל או מוצרי חלב אחרים הנעשים בחו"ל ומוגדרים כחלב ישראל – גופי הכשרות מקפידים בדרך כלל בטרם תחילת הייצור לברר אלו פרות עברו ניתוחים מטריפים והם מוציאים אותם מעדר הפרות שהחלב שלהם נלקח לייצור הכשר. הבעיה הגדולה שזו משימה הדורשת מקצוענות וידע בתחום ולא כל גוף כשרות יודע לאתר את הפרות הבעייתיות ולדאוג להוצאתן בטרם תחילת הייצור (הרב זאב וייטמן, רב תנובה).

3 .יש כיום ניתוחים מיקרוסקופיים (כמו שעושים בגוף האדם) ע"י שני חורים קטנים מאוד (כ-2 ס"מ) בחור אחד מכניסים מצלמה, ובחור שני מכניסים כלי ניתוח קטנים. וכך הכל מצולם וממוחשב ויהיה קל מאוד לראות כל התהליך. א"כ מדוע לא עושים כך גם בבהמות?

ראיתי ניתוחים כאלו בעולם והם נעשים באופן שמטריף בוודאי את הבהמה כי החורים דרכם מחדירים את המצלמה ואת כלי הניתוח מנקבים איברים פנימיים שכל נקב בהם מטריף את הבהמה. וזו אחת הצורות שמטריפות בוודאי את הפרה (הרב זאב וייטמן)

4 .האם לאחר ניתוח קיסרי הפרה כשרה והחלב שלה כשר למהדרין?

הניתוח העיקרי המתבצע בפרות (כמה מאות ניתוחים בשנה) הוא ניתוח היסט קיבה. במהלך הניתוח מחזירים את קיבת הפרה למקומה לאחר שזזה ממנו. בארץ הניתוח נעשה בצורה שאינה מטריפה את הפרה. הניתוחים מתבצעים בנוכחות משגיח כשרות שבקי במהלך הניתוח.

ניתוח נוסף הוא ניתוח קיסרי ששכיחותו נמוכה מאוד (עשרות בודדות בשנה). הרמ"א ביו"ד מ"א, ב' אומר שיש להחמיר אם ניקב האם (הרחם) אלא אם יש הפסד מרובה שאז יש להתיר. נחלקו האחרונים האם לנחתך הרחם יש דין ניקב, ומה הדין כשניקב או נחתך שלא על ידי חולי אלא בצורה יזומה. דיונים אלו ונוספים ניתן לראות בקובץ נתיב החלב א', מאמרו של מרן הרב וואזנר זצוק"ל שכתב שפרה ברפת חלב נחשבת הפסד מרובה, והגאון הרב שמואל אליעזר שטרן שליט"א שהביא ענפים רבים להתיר פרות שעברו ניתוח קיסרי, ואף הוסיף שבמקום שמתירים בגלל הפסד מרובה, הרי זה כשר מעיקר הדין ואין מקום להחמיר. נראה פשוט שפסילת פרה מהווה בהחלט הפסד מרובה ולכן גם אם נתייחס לנחתך כמו לניקב וגם אם נתייחס לנחתך ע"י רופא כניקב ע"י חולי הרי שבהפסד מרובה יש להתיר, וזו עמדת רבני בד״צ ועדת מהדרין וגדולי הפוסקים עמם דנו בנושא. למרות זאת, בד"ץ עדה חרדית לא מאשרים חלב של פרות שעברו ניתוח קיסרי והם דורשים להוציא פרה שעברה ניתוח קיסרי מהחליבה

(הרב אלון טננבאום, מפקח בכיר בצוות הכשרות של תנובה) 

image_printהדפסת מאמר