ניעור שמנת, אשל או מעדן מוצק בשבת

שאלה:
האם מותר לנער בשבת שמנת או אשל מוצק ולעשותו נוזל כדי לשתותו? האם יש בזה שאלה של "נולד" כמבואר במ"ב סי' שיח, ס"ק ק"ב דאסור לרסק שומן מוצק בידיים לעשותו נוזל, דהמחבר והרמ"א פליגי רק להעמידו בסמוך לאש דלא עבדי כלום בידיים אבל לנערו בידים לכו"ע אסור?

 

תשובה:
אודות ניעור בידיים של שמנת או אשל מוצק להופכו לנוזל כדי לשתותו. הנה לענ"ד יש להחמיר בזה. וראיתי מובא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאין בזה חשש, מכיוון שרכותה מורגשת גם קודם הבחישה, ואין הבדל גדול כל כך שיהא בפעולה זו גדרי מולד או נולד (מאורי השבת סי' י"ג סע' ל"ב). לענ"ד אין הדבר מחוור, דקיי"ל (שבת נ"א, ושו"ע ש"כ ס"ט) דשלג אין מרסקין אותו כדי שיזובו מימיו וידוע דשלג סמוך לנפילתו (לאפוקי לאחר זמן דעלול להתקשות) הוא רך, ועם כל זה יש בו איסור (עיין מ"ב שם ס"ק ל"ג ושעה"צ; וכמו כן בענין שומן סי' שי"ח סט"ז דהרמ"א מחמיר, וגם להמחבר שמתיר לשימו נגד האש זה דווקא משום שלא עושה מעשה ריסוק בידיים אלא הוא נימוח מעצמו, כמו שכתב המ"ב שם ס"ק ק"ב, ושומן זה מיירי בשומן שכבר התבשל והוא רך). וא"כ לנער לבן או שמנת שהוא קרוש ומנערו שנעשה נוזל הרי הוא עושה בידיים ואסור, דלא שנא משומן שהוא מבושל דאף שהוא רך מכל מקום יש בו איסור כנ"ל. ועיין קובץ מבית הלוי (מועדי השנה ע' מ"ג) דלבן אם הוא קרוש ואוכלים אותו בכף דינו כאוכל, ואם עירבבו היטב והוא נוזלי דינו כמשקה עכ"ל. לכן, לענ"ד נראה דיש לחשוש ולהחמיר, שעושה הוא מאוכל משקה.

 

הרב יעקב מאיר שטרן, יו"ר בד"צ ועדת מהדרין

image_printהדפסת מאמר