1

מריחת חמאה על מצה

הרב זאב וייטמן
רב תנובה

 

שאלה:
האם המחמירים בשרויה יכולים למרוח בפסח חמאה על המצה?

 

תשובה:
חלב נחשב כמי פירות שאם ערבו אותם בקמח העיסה איננה מחמיצה, אך אם מי הפירות מעורבים במעט מים העיסה ממהרת להחמיץ יותר מעיסה שנוצרה מערוב מים טהורים בקמח. חלב תנובה אינו נמהל במים, ולכן, לכאורה, אין חשש לשרות מצה בחלב גם למחמירים בשרויה. אלא כמו שלגבי יין נפסק בשו"ע או"ח סימן תס"ב, שאי אפשר ליין בלי טיפת מים הנופלת בשעת הבציר, כך אי אפשר להבטיח שבחלב לא נכנסו מעט מים, שהרי צנרת החלב עוברת שטיפות יסודיות בין ייצור לייצור ומן הסתם תמיד נשארים מעט מים בצנרת או במיכלי החלב – ברפת, במיכלית ובמחלבה. אשר על כן, לגבי ייצור מצה עשירה ע"י לישת קמח בחלב הדבר תלוי במחלוקת האחרונים לגבי ביטול מעט מים במי פירות מרובים, ולהלכה יש להחמיר. אך לגבי חומרת שרויה הדבר תלוי האם מנהג ההחמרה בשרויה, כולל גם מי פירות שנתערבבו בתוכם מעט מים, וכל אחד יעשה שאלת חכם.

אף שהחלב ביסודו הינו מי פירות הרי שאם החלב יובש לאבקה ולאחר מכן האבקה שוחזרה שנית לחלב ע"י הוספת מים לאבקת החלב והפיכתה מחדש לחלב, הרי שהחלב המשוחזר שוב לא ייחשב, מבחינה הלכתית, למי פירות אלא למים המעורבים באבקת חלב. אשר על כן, יש מוצרים בהם נעשה שימוש גם באבקת חלב בתוספת מים והם לא ייחשבו למי פירות נקיים.

כמו"כ, יש מוצרים המחוממים בעזרת תוספת קיטור ישיר ההופך למים המעורבים במוצר. במוצרים אלו מעורב מעט מים. בחלק ממוצרים אלו מוציאים לבסוף את המים שהוכנסו במהלך החימום אך אי אפשר להבטיח כי המים שהוצאו הם המים שהוספו או המים של החלב עצמו, שלמעשה נחשבים למי פירות מבחינה הלכתית. אם כי בעניין זה יעויין ב"משנה ברורה" תס"ב ס"ק כ"ג לעניין שומן שהתיכו אותו, שמסקנת המ"ב שם שאף שברור שהשומן ספג מים לפני התכתו, הרי שההתכה מאדה את המים והשומן נחשב למי פירות שאינם מחמיצים כלל.

בעבר היו תהליכים בייצור חמאה בהם הוסיפו אחוז קטן של מים על מנת להגיע לתקן המדויק של אחוז השומן במוצר הסופי, בהתאם לרמת השומן שנתקבלה בחובצה, אבל בשנים האחרונות הדבר שוב לא נעשה וכיום אין כל תוספת מים לחמאה.