כלי שנבלע בו חלב שנחלב בשבת

הרב יעקב מאיר שטרן
יו"ר בד״צ ועדת מהדרין לשעבר

 

ראשי פרקים
א. חלב שנחלב באיסור כדי למוכרו
ב. כשהמלאכה נעשתה שלא ברצון הקונים
ג. מחלוקת אם מעשה שבת אוסר בבליעה
ד. האם נאסרה רק הקדירה שנתבשל בה בשבת?
ה. אופן ההכשרה של הקדירה – בהגעלה או בליבון

 

מחלבה שמפסטרת חלב, ומגיע אליה חלב שנחלב באיסור בשבת – האם מותר לכתחילה לפסטר חלב מהדרין באותו מתקן, שמקודם פיסטרו בו חלב איסור, ולא עבר שום הכשרה, ואפילו לא נפגם ע"י שהות של כ"ד שעות?

 

א. חלב שנחלב באיסור כדי למוכרו

בראשית דברנו יש לברר, האם חלב שנחלב באיסור כדי למכרו לאחרים, האם הוא נאסר בשתיה לעולם? בשו"ע או"ח שיח, א: "המבשל בשבת, או שעשה אחת משאר מלאכות במזיד – אסור לו לעולם, ולאחרים מותר למוצ"ש מיד." הא דשרי לאחרים מסיק המגן-אברהם (ס"ק ב), וכן פסק המשנה-ברורה (ס"ק ה), דאפילו למי שנתבשל בשבילו שרי, משום דליכא למיחש דע"י שנתיר לו במוצ"ש מיד, יבוא פעם אחרת לומר לישראל לעשות לו מלאכה. וע"ש דלא דמי לדיני ביטול. אכן זה מיירי בעושה מלאכה במקרה; משא"כ במומר לחלל שבת בקביעות, אז דינו שגם לאחרים שנעשה בעבורם המלאכה במזיד אסור להם לעולם, וכמש"כ בשו"ת כתב-סופר סי' נ.

 

ב. כשהמלאכה נעשתה שלא ברצון הקונים

והיכא שנעשה מלאכה לאחרים שלא ברצונם, תליא בפלוגתת הפוסקים לענין ביטול (שו"ע יו"ד צט,ה). דדעת הרש"ל, וט"ז (שם ס"ק י), פרי-תואר (ס"ק ט) ופרי-מגדים (משב"ז ס"ק י), דאם לא ניחא ליה להמתבטל, אף שהמבטל עשה במזיד, מ"מ שרי ליה, דהו"ל כשוגג. ומאידך, דעת הפרי- חדש (ס"ק יג), יד-יהודה, ערך-השלחן ועוד שנאסר גם לאחרים – ע"ש בדרכי-תשובה ס"ק סז. גם רעק"א הביא בשם שו"ת הריב"ש סי' תצח, דאם ביטל על סתם למי שירצה לקנות, הרי הוא כמו שנעשה בשבילם ביחוד, ואסור לכולם. וציין מזה רעק"א, דמשמע דאף אם מי שנתבטל עבורו לא ידע מזה, מ"מ אסור, דלא כט"ז – עכ"ד.

בדרכ"ת (שם) הביא בשם דלתי-תשובה, שהשיג על ראית רעק"א מריב"ש, שמשם אין ראיה. והנה, אין ספר הנ"ל עמי לעיין בו, אך בפשטות נראה כוונתו, דשאני הכא שנעשה הביטול ע"מ למכרו לאחרים, דאז גם הט"ז יודה לאיסור, דבזה מסתבר לקנסו, כיון שהמבטל רוצה ליהנות מהביטול ע"י מכירה. ורק הכא, שהמבטל אינו נהנה מהביטול, סבירא ליה להט"ז להתיר, בשלא ניחא ליה ולא ידע מיניה למי שנתבטל.

לפ"ז החלב שנחלב בחילול שבת ע"מ למכרו לציבור, הרי זה נאסר לכולם, גם אם ציבור שומרי התורה לא ניחא להו דבר זה; וגם הט"ז וסיעתו יודה בזה לאיסור. לקנות החלב מהחולבים באיסור בלאו הכי יש לאסור לכולי עלמא, וכדביאר הכתב-סופר (סי' צה). ועוד, דכיון דלהמוכר יש עכ"פ איסור למכור, א"כ לקונים איכא איסור דלפני עוור, או עכ"פ מסייע לדבר עבירה, ע"ש. דכל הפלוגתא דלעיל, היינו רק לענין עצם ההנאה, אם שרי ליה, והיינו אי קבלו בחנם או אם כבר קנאו בדיעבד; אבל לכתחלה אסור לקנותו. דבר זה נוגע גם לעניין קניית פירות וירקות שנקטפו בשבת ע"מ למכרם, דאיכא איסורא לקנותם. ורק בדיעבד, אם כבר קנאם, אז לגבי עצם אכילתם תליא בפלוגתא דלעיל – דלהריב"ש וסיעתו ודאי אסור, ולהט"ז צ"ע כנ"ל, דאפשר דגם הוא יודה בזה להחמיר.

ג. מחלוקת אם מעשה שבת אוסר בבליעה

ולענין נדון דידן: הנה המג"א (שיח,א) הביא בשם הרשב"א, דהמבשל בשבת – הקדרה נאסרה ג"כ. והעתיקוהו כמה אחרונים, וביניהם המשנה-ברורה (שם ס"ק ד). אך בס' יד-יהודה (יו"ד צט,יח) חולק הוא על המג"א, וכתב: "נראה לי ברור, דאם נתבשל בקדרה – הקדרה מותר, כיון דאין כאן איסור חפצא כלל, רק איסור גברא, שלא יהנה ממעשיו; ומהבליעה של הקדרה אין לו הנאה כלל וכו'." וע"ש, שדחה ראיית המג"א מהרשב"א. גם הכתב-סופר (שם סי' צה) אמנם לדא שדא נרגא, ופקפק על המג"א, וכדברי היד-יהודה, ע"ש; וכן במטה-יהודה (שיח,א).

ולדעתם פשוט, דאין שום שאלה לגבי פיסטור החלב. דגם אם ע"י הפיסטור נבלע חלב האיסור בדפנות המכונה, וחוזר ופולט בחלב המהדרין, מ"מ דבר זה לא נאסר כלל, ולא הוי בכלל הגזירה. אומנם, גם אם ננקוט כדעת המג"א והמ"ב, מ"מ ע"ש בכת"ס, שס"ל דשרי לבטל לכתחילה התבשיל שנתבשל בשבת באיסור חד בתרי. וה"ה פליטת הכלי, דמותר לבשל לכתחילה בקדרה חד בתרי, וכדברי היד- יהודה, ע"ש. וא"כ לדבריהם שרי לפסטר לכתחילה את החלב המהדרין, דוודאי איכא בו חד בתרי.

ד. האם נאסרה רק הקדירה שנתבשל בה בשבת?

עוד יש להסתפק, בהא דס"ל למג"א וסיעתו דגם הקדרה אסורה – דלמא זה נאמר רק על הקדרה שבושל בה בשבת, דעל זה קנסו, הואיל ונעשה בה האיסור. אבל אם העבירו את התבשיל אחר השבת לקדרה אחרינא וחיממו אותה, אפשר דבזה לא נאסר. וכן משמע קצת מלשון המשנה- ברורה (שיח,ד) ברישא, שכתב דגם הקדרה "שבישל בה בשבת" אסורה לו לבשל בה. לפ"ז אין שום שאלה במפסטר, שהרי נעשה כבר בחול. אך מאידך י"ל דאין לחלק בזה – דסיבת איסור הקדרה היא משום שהיא בלועה מדבר האסור לו, וא"כ לפ"ז גם אם העביר התבשיל אחר השבת לקדרה אחרונה נמי נאסרה. וכן משמע מסיום לשון המ"ב, שכתב הטעם דאיסור הקדרה: "מפני שהיא בלועה מדבר האסור לו." וצ"ע עכ"פ – גם אם נאמר כצד זה להחמיר, מ"מ יש להתיר בנידון דידן, דהוא בטיל חד בתרי.

ה. אופן ההכשרה של הקדירה – בהגעלה או בליבון

וראיתי בספר תהלה-לדוד (שיח,א) שהעיר על הפרי-מגדים, דכתב דמועיל לקדרה זו הגעלה. וכתב ע"ז התהלה-לדוד: "ולכאורה יש להסתפק בזה מטעם אחר, אי נימא כדעת הרמ"ע (בש"ך יו"ד קכא,ח) דהיכא דהמים אסורים בעי ליבון. וא"כ הכא, דהמים ג"כ אסורים מגופן, אפשר דבעי ליבון. וכיון שכן, לא ידעתי אי סגי בהגעלה אף בדבר שאין לו עיקר בדאורייתא וכו'." ברם, כבר כתב בשו"ת חתם-סופר יו"ד סי' קא: "העליתי לדינא בראיות ברורות, ושכן משמע מלשון התשובה (של הרמ"ע) למעיין בפנים, דכל שהוא דרך בישול, אפילו לא יהנה באמצעות היתר – כגון שבישל יין נסך וחלב של עכו"ם, ואפילו איסורי דאורייתא כגון יין לנזיר וכדומה – מ"מ כבולעו כך פולטו וכו'." לפ"ז שפיר צדקו דברי הפרי-מגדים, דמועילה כאן הגעלה, דלא כתהלה-לדוד, שמסתפק בזה.

image_printהדפסת מאמר