חלב עכו"ם בחו"ל

שאלה:
האם בחו"ל כשנוסעים לענייני עבודה יש מקום להקל בחלב עכו"ם? האם יש הבדל בין המדינות?

 

תשובה:
חלב עכו"ם, דהיינו חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואה החליבה, נאסר החלב בכל מקום ואין הבדל בין בארץ לחו"ל (מס' ע"ז לה: ובשו"ע יו"ד סי' קט"ו סע' א').

 

אמנם חלב מבע"ח טהורים המשווק ע"י מחלבות תעשייתיות, שיש עליהם פיקוח ממשלתי שלא יערבו חלב טמא, ואם יערבו בו חלב מבהמה טמאה ייענשו לפי החוק וגם יסגרו להם את העסק, שלכן הם יראים מלערב בו חלב טמא – יש מתירים להשתמש בו ולשתותו. עם זאת, ראוי לבעל נפש ולבן תורה, להחמיר על עצמו ולשתות רק חלב שנחלב בהשגחה ישראל.

 

ועיין בשו"ת אגרות משה להגר"מ פיינשטיין זצ"ל יו"ד ח"א סי' מ"ט, וכך משמע גם מדברי החזו"א ביו"ד, סי' מ"א, אות ד', שדן להתיר חלב שתחת פיקוח ממשלתי, ומשמע מדבריו שהיתרו בנוי על יסוד דברי הפרי חדש, שהתיר "חלב שחלבו גוי בעיר שאין בהמות טמאות". אף אם נאמר, שחלב נכרים הינו גזרה שנאסרה במניין, מ"מ לא אסרוהו אלא מחשש חלב טמא, אבל היכא שלא שייך בו החשש – לא אסרוהו מעיקרא שהרי מבואר בגמ' (ע"ז ל"ח:) שרצו להתיר גבינת עכו"ם מטעם דחלב טמא אינו עומד. מהאי טעמא נמי יש מתירים חמאת גוים, ואפילו האוסרים לא אסרו אלא מחשש חלב דביני אטפי. ומבואר מזה דהיכא שיש לברר, שאין בו תערובת חלב טמא, לא נכלל בגזירתם מעולם, ולא שייך לאוסרו מטעם דבר הנאסר במנין, כי באופן זה לא גזרו כלל. וא"כ הוא הדין במקום שלא נמצא בו בהמה טמאה, י"ל לסברת המתירים דלא נכלל מעולם בגזירתם עכ"ד. וה"ה בחלב שנחלב ע"י גוי במפעלי חלב תעשייתיים, שיש עליהם פקוח ממשלתי, נראה מדבריו להתירו כנ"ל. וע' בתשובות והנהגות ח"א סי' תמ"א שכתב דאם הקנס הוא דבר מועט, אין להתיר, שאפילו ימצא שם חלב מעורב יקנסו אותו קנס ממון מועט כנגד הריוח התמידי שיש להם מזה וע"כ לא מירתת, ולא נקרא בזה שמירה.

 

ויעויין באג"מ ח"ב סי' ל"ה בתשובה שהשיב הגרמ"פ זצ"ל למוסד חינוכי מסוים ששאלוהו אם עליהם להחמיר לקנות עבור התלמידים חלב ישראל, שמחירו יקר ובמשך השנה יצטבר לסכום רב, והמצב הכספי של המוסד רופף. והשיב, שראוי להם להחמיר ולקנות חלב ישראל, ולא ידאגו להפסד ממונם כי זה חלק מחינוך התלמידים כיצד ראוי לבן תורה להחמיר בכל דבר שיש בו חשש איסור.

 

בתשובה אחרת של הרה"ג משה פיינשטיין זצ"ל, שנדפסה במדריך הכשרות של ניו יורק בשנת תשל"ז כתב בעניין זה "הנה בדבר חלב הקומפאניס שבמדינותינו, ודאי יש טעמים להתיר לומר שאינם בכלל האיסור שאמרו חז"ל, וכדחזינן שהרבה מקילין בזה מפני הדוחק, בהרבה מקומות. אבל במקום שאפשר להשיג חלב ישראל, אין מין הראוי להקל בזה וצריכים להשיג חלב של ישראל".

 

וכתבו עוד פוסקים בדורנו, שכל ההיתר לקנות חלב גוי כשיש פיקוח ממשלתי היה דווקא בימי המצור לאחר המלחמה שלא אכלו בשר ודגים, ולכן הקילו לחלשים שלא יגיעו לסכנה חלילה. ראה בשו"ת קנין תורה ח"א ס' ל"ח שפירש כן בכוונת החזו"א שההיתר שהתיר הוא רק באופן הנ"ל ושכן אישר לו הגר"י קנייבסקי זצ"ל. וע"ע בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' ק"ג ובשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' ל"ח בכוונת החזו"א. ובספר "פתחי הלכה" ח"א להרב"ע פארסט בהלכות חלב וחמאת עכו"ם עמ' נ' בהגהה 13 ,שכתב שנמסר לו ע"י עד ראיה שהחזו"א זצ"ל לא התיר כן למעשה. וי"א שכל זה שהקילו הוא רק במקומות הרחוקים שקשה מאוד להשיג חלב ישראל. אך כאמור במקום שיש להשיג חלב ישראל אין להקל בכך אף שהוא עולה ביוקרץ

 

למסקנה: חלב עכו"ם אסור לשתות אותו בין בארץ ובין בחו"ל. ויש מי שמקל לחולים ולתינוקות לשתות אותו במקומות שאין חלב ישראל מצוי ויש פיקוח ממשלתי שהחלב הינו מבהמות טהורות ולא מערבים בו חלב מבהמות טמאות, ואם יערבו יקנסו אותם בקנס גבוה. אך לבעלי נפש ראוי להחמיר ולא לשתות אותו.

 

הרב עמרם אדרעי, חבר בד"צ ועדת מהדרין

image_printהדפסת מאמר