הגריא"ה הרצוג זצ"ל ותעשיית החלב

הרב שמואל כץ

(במלאות חמישים שנה להסתלקותו)

הכשרות מאז ומתמיד הייתה בבת עינם של רבני הקהילות, בארץ ובגולה. עם חידוש היישוב היהודי בארץ, נעשה מאמץ גדול לבסס את תעשיית המזון על בסיס דיני הכשרות וההלכה הפסוקה. לא היה זה מאבק קל כלל וכלל. מי שניצבו בראש המערכה לעיצוב מערכות הכשרות והשבת בשנים שלפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות לאחר הקמתה – היו הרבנים הראשיים לארץ ישראל: הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והראשל"צ הגאון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, זכר צדיקים לברכה.

בגנזי המסמכים הנוגעים לאותה תקופה שמורים אגרות, פניות ומסמכים רבים, שיצאו מתחת ידם של הרבנים הראשיים, המעידים כאלף עדים על עשייה רבה, ללא חת, למען השלטת כללי הכשרות בתעשיית המזון בתחומי ארץ ישראל. במלאות חמישים שנה להסתלקותו של הגרי"א הלוי הרצוג זצ"ל (נפטר ב-יט תמוז תשי"ט), מובאים בזאת מספר חילופי מכתבים בינו לבין מכותבים שונים, שעניינם חליבה בשבת, כשרות החלב ומוצריו, ועוד.

א. חליבה בשבת

שאלת החליבה בשבת העסיקה מאז ומתמיד את פוסקי ההלכה בישראל. עם חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל והקמתן של מסגרות יישוביות (קיבוצים ומושבים) מאוכלסות בשומרי תורה ומצוות, עלתה על הפרק, במלוא עוצמתה, שאלת הסדרת החליבה בשבת, באופן שתיעשה כהלכתה. בשאלה זו עסקו גדולי-הפוסקים, בהם מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, מרן החזון אי"ש זצ"ל, וגדולי-תורה נוספים שנתנו דעתם לסוגיה זו. הגריא"ה הרצוג ועמיתו הגרב"צ מאיר חי עוזיאל – זצ"ל, עסקו אף הם בהיבטים ההלכתיים והמעשיים של החליבה בשבת, ושקדו על מציאת פתרון הלכתי מלכתחילה, שיאפשר חליבה בשבת.

מסמך 1 : הדמיון בין חליבה לדישה

הגריא"ה הרצוג, בעיסוקו ההלכתי בסוגיה זו, ביקש בראש וראשונה לעמוד על מאפייני החליבה ועל הדמיון הקיים בינה לבין מלאכת דש, מ-לט המלאכות האסורות בשבת. כדי ללמוד על כך ממקור ראשון, פנה לפרופ' י. אלעזרי-וולקני, מומחה בעל שם, וביקש פרטים בנושא. מתשובתו של פרופ' וולקני לגריא"ה הרצוג ניתן ללמוד על השאלות עליהן ביקש מענה.

כ"ז תמוז תש"ד, 18.7.44

לכבוד
הרב הראשי לארץ ישראל
רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שליט"א
ת.ד. 1102 ,ירושלים

אדוני הרב הראשי,

נשאלתי מכת"ר על תכונת החליבה ביד ובמכונה. מדבריו הבינותי כי ברצונו להתחקות על הדמיון שבמלאכת החליבה לזו שבדישה ולהגדירה אם נמנית היא על אבות-מלאכה או תולדות, כדי להורות הלכה אם מכונת-חליבה מותרת לשימוש בשבת.

רצופים למכתב שני תיאורים קצרים ע"י שני מומחים מהתחנה. האחד על מבנה השבלת ומלאכת הדישה, והשני על מבנה העטין ומלאכת החליבה ביד ובמכונה על אופניהן השונים.

ע"פ התיאורים הנתונים נראה כי הגרעין הנהו אמנם תלוש בתוך המוצים העוטפים אותו, אבל הם והגלומות מחוברים לציר השבלת, ואין להתירו אלא דרך ניתוק. במלאכת הדישה מתפרקות השבלים העולות מהקנה לחלקיהן: קש, תבן, מוץ, גרעינים. המלאכה היא, ניתוק, ריסוק, פריכה, זריה כשהקנים על שבליהם מאוגדים באלומות. המלאכה היא מלילה בין האצבעות לאחרי שהשבלת כבר נותקה, והיא בודדת.

לעומת הגרעין על מוציו המחוברים, החלב הינו בחינת "תלוש". העטין אינו אלא כלי המחזיק את הברכה השופעת לתוכו דרך מערכת צנורות. העטין ניתן להיות משול לבקבוק-גומי הפוך, שפי- צוארו מכווץ ע"פ טבע הויתו ועוצר את החלב שלא יזל. החלב ישפך מעצמו אם יפתח קצת פי- הצואר, בעטין – הן הפטמות. פתיחה זו אפשרית בשני אופנים: או המתחה ביד לרוחב, או בנעיצת צינור דק. או משול בבחינה מסוימת לבקבוק יין, שבמחלץ נוקבים את הפקק ומוציאים אותו והיין מורק, או שנוקבים חור והיין נוזל טיפין טיפין. אני אומר משול ולא דומה מפני ש"הבקבוק" הנידון הוא מבנה אורגני ולא מכני, ותהליכי ההפרשה והמעין גופו, וצנורות-השפע הם אורגניים ופנימיים, ואינם באים ממקורות-חוץ.

ברגשי כבוד וברכה,
פרופ' י. אלעזרי-וולקני

מסמך 2 :סיוע במימון הסדרת חליבה כהלכתה בשבת

הגריא"ה הרצוג תרם תרומה גדולה ומכרעת, הן בצד ההלכתי-עיוני והן בצד המעשי, במציאת ויישום הפתרון ההלכתי לבעיית החליבה בשבת באמצעות מכונת חליבה. לראשונה הופעלה השיטה בשנת תש"ז בקיבוץ חפץ חיים. הרב היה מעורב בכל הבירורים המוקדמים, לעיונו הועברו חוות דעת של מומחים, הציע פתרונות, הכריע בין אפשרויות הלכתיות ומעשיות שונות, ועקב אחר הניסיונות והלבטים בהפעלת המכונה. בנוסף לכך, הוא טרח גם להשיג מקורות כספיים למימון רכישתה. פעילות חשובה זו השפיעה רבות על מערכת החליבה בשבת בהתיישבות הדתית לאורך שנים.

שנים לאחר שנמצא הפתרון ההלכתי המרווח הנ"ל לאופן ביצוע חליבה בשבת כהלכתו, כתב הגראי"ה הרצוג: "בענין החליבה בשבת הרבה זמן טרחתי, עד שהמצאנו דרך של היתר פשוט ומרווח, על-ידי אבטומט ידוע שאין עליו פקפוק ויצא הדבר בהיתר ע"י שנינו, הגאון האדיר החסיד בעל החזון אי"ש זצוק"ל, ואבדל ממנו לחיים טובים וארוכים"

להלן מכתב שכתב להרב מאיר ברלין (בר-אילן) זצ"ל, נשיא המזרחי העולמי וממנהיגיו הבולטים של הציבור הדתי באותם ימים. במכתבו ממליץ הרב הרצוג "לקבל" לשיחה את נציגי קיבוץ חפץ חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל והיה חלוץ ההתיישבות הדתית במציאת פתרון הלכתי, שיאפשר חליבה בשבת ע"י מכונה. הגריא"ה הרצוג במכתבו ממריץ אותו: "להטיל על המזרחי והפועל המזרחי לטפל בהגשמתו (של פתרון החליבה כהלכתה) בכל הנקודות החקלאיות הדתיות".

ב"ה, ב חוה"מ פסח תש"ו

לכבוד
ידי"נ הנעלה הרב ברלין שליט"א,
נשיא ההסתדרות המזרחי העולמי,
כ א ן

שלום וברכה,

אני מפנה את תשומת לב כ"ת למכתב הרצוף בזה מאת מר יוסף בכרך נ"י. המכתב הזה הוא תוצאה משיחה שהתקיימה בינינו בזמן ביקורי בחפץ חיים.

לדעתי ראוי מאד שהמזרחי בשיתוף עם הפועה"מ (=הפועל המזרחי) יעיינו בכל כובד הראש בהצעה זו. אגב, שאלת החליבה בשבת עומדת בע"ה להפתר בקרוב. הדבר המעכב במדה ידועה, היא חוסר סכום כסף, הנסיון הראשון ייעשה בקיבוץ חפץ חיים. אפשרי שאני מצדי אחרי שעבדתי הרבה בענין הגדול הלזה מצד ההלכה בקשר עם הצד הכספי אשתדל להשפיע על אי אלו נדיבים לתרום. על כל פנים אני מציע שכ"ת יסכים לקבל את מר יוסף בכרך או את הרב קלמן כהנא לשם שיחהבאותו הענין, ואולי שניהם יחד. מובן שאחרי הצלחת הנסיון הראשון יוטל על המזרחי והפועה"מ לטפל בהגשמתו בכל הנקודות החקלאיות הדתיות. כ"ת יודע כמוני שכל ההיתרים שעד עכשיו הם קשים מאד, ושהתיקון המקווה יהא לו ערך אדיר מהבחינה הדתית הישובית, ואין ספק אצלי שהוא מתיחס אל הענין בכל הרצינות.

בברכת התורה והארץ,
ובברכת חג כשר ושמח,
ידי"ע מוקירו ומעריצו,

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

ב. תעשיית החלב

מסמך 3 :איסור יבוא גבינות, וחומרי גלם לא כשרים

תעשיית החלב בשנותיה הראשונות של המדינה, הייתה תלויה בחומרי גלם שיובאו מחוץ לארץ, במיוחד לצורך ייצור גבינות, חמאה ועוד. נשיאי הרבנות הראשית ביקשו להבטיח שחומרי הגלם בהם תשתמש תעשיית החלב, יעמדו בדרישות הכשרות. משהובא לידיעתם, כי מיובאים ארצה חומרי גלם שאינם מיוצרים בפיקוח הרבנות במקום ייצורם, נזעקו לגדור פרצה זו. במכתב מיום יב אלול תש"ט דרשו מד"ר דב יוסף, ,אז שר האספקה והקיצוב, "לתת צו חמור לאסור יבוא גבינות אלה, אלא בתעודת הכשר של הרבנות המקומית שבמקום תעשייתן".

י"ב אלול תש"ט 6.9.49

לכבוד
מעלת הד"ר הנכבד מאד דב יוסף
שר האספקה והקיצוב במדינת ישראל
הקריה, ת"א

שלום רב וברכה,

נודענו בימים האחרונים שמביאים לארץ חומר גלמי לתעשיית גבינה, וכן גם גבינה מפוסטרת, ולפי שגבינות אלה שנעשות שלא על-ידי השגחת הרבנות שבכל מקום, הן אסורות בהחלט מדין תורה – לזאת, הננו מבקשים לתת צו חמור לאסור יבוא גבינות אלה, אלא בתעודת הכשר של הרבנות המקומית שבמקום תעשיתן, כדי למנוע מכשול איסור חמור מקהל ישראל שבארץ, וזכות הרבים וברכתם תלוה אותו בכל דרכיו.

ברגשי כבוד רב,
נשיאי הרבנות הראשית לא"י

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב הראשי לארץ ישראל

ראשון לציון הרב הראשי לא"י

מסמך 4 : חלוקת חלב ביום טוב שני של ראש-השנה

ביישוב הישראלי, בימי הבראשית להקמת המדינה, אפשרויות האחסון בקירור במטבח הביתי – היו מוגבלות ומצומצמות מאוד. בהתקרב ראש השנה, הנחוג יומיים, התעוררה השאלה: כיצד תבוצע חלוקת החלב ביום השני של ראש השנה.

לבקשת משרד הדתות, שבראשו עמד באותם ימים הרב יהודה לייב הכהן מימון, הוציאו נשיאי הרבנות הראשית, הגריא"ה הרצוג והגרב"צ עוזיאל – הנחיות כיצד יש לנהוג בחלוקת החלב ביום טוב שני של ראש השנה. ההנחיות נחתמו ב-כ"ז אלול תש"ט, סמוך מאוד לראש השנה. יודגש, כי בהנחיותיהם קבעו הרבנים הראשיים שההנחיות תקפות אך ורק "בשביל תינוקות ובשביל חולים הזקוקים לכך".

ב"ה, ירושלים ת"ו כז אלול תש"ט

לכבוד
משרד הדתות
ירושלים

א.נ.

בתשובה לפניתכם אלינו בנדון חלוקת חלב ביום שני של ראש השנה תש"י הננו להודיעכם:

תנאי יסודי לחלוקת חלב ביו"ט שני של ראש השנה השתא, הוא לפי מידת הצורך ההכרחי בשביל תינוקות ובשביל חולים הזקוקים לכך וע"פ התנאים דלקמן :

א. כל מקום שאפשר לעשות את ההובלה ע"י נהגים לא יהודים אסור לעשותה ע"י יהודים.

ב. במקום שאי-אפשר לעשותה אלא ע"י יהודים, מתירים זאת בתנאי שהמכוניות המסיעות את החלב תעמודנה מחוץ לישובה של העיר, ומשם יביאו את החלב למקומות החלוקה ביד או ע"י עגלות יד.

היתר זה רק לשנה זאת היינו יו"ט טוב שני של ר"ה תש"י.
בברכת שנה טובה,
יצחק אייזיק הלוי הרצוג בן ציון מאיר חי עוזיאל
פסח צבי פרנק

מסמך 5 :כשרות חלב מרוכז

בין השנים תש"ו – תש"ט פעלו בקפריסין מחנות מעצר אליהם גורשו ע"י שלטונות המנדט הבריטי עשרות אלפי עולים "בלתי לגאליים", רובם שארית הפליטה לאחר שנות השואה. בין השוהים במחנות המעצר בקפריסין היו שומרי מצוות רבים. במחנות פעל "ועד דתי" שדאג לצרכי הדת של העצורים. הרבנות הראשית לארץ ישראל, ובייחוד הגראי"ה הרצוג, הנחו את הועד הדתי ודאגו למלא אחר הצרכים הרוחניים. להלן תשובה של הגראי"ה הרצוג המתייחסת לכשרות חלב מרוכז, שיובא מאמריקה של אותם הימים ומרגרינה שיובאה מאוסטרליה, וסופקו לעצורים במחנות בקפריסין.

ב"ה, י"ד סיון תש"ז, ירושלים

לכבוד
אחינו היקרים יראי ה' מרבים כו' וכו'
הועד הדתי בקפריסין, הי"ו
קפריסין

שלום וברכה,

נתעוררתי ע"י הרב ברמן שליט"א לחקור בענין החלב הבא ע"י הצבא בקופסאות. והנה ע"ד הקאנדענסירטע מילך כבר הורה זקן הגאון ר' אלי' קלאצקין זצ"ל להיתר ואתו הצטרף הרב הגאון הצדיק ר' אלחנן הלוי יפה זצ"ל אב"ד מניו-יורק, והעיד על תהליך התעשייה באמריקה. אני שולח לכם את ספרו של הגאון ר' אלי' קלאצקין ז"ל דבר הלכה. על מנת להחזירו אחרי העיון והעתקת דבריו. ראויים הם הגאונים הנ"ל לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק. שמעתי מי שעורר חשש שמא מעורבים בחלב הזה חומרים אסורים כגון חלבים מותכים לנוזלים. דעתי בהחלט דחששא זה אין לה שום יסוד. אופן עשיית תמצית החלב הזה השמור בקופסאות ידוע ומפורסם והוא נעשה בבתי חרושת גדולים באמריקה שעובדים בהם אלפים פועלים והכל גלוי וידוע. וא"א שלא היה נשמע דבר כזה אם היה בו ממש. ואמנם בספר ערוך השלחן, המחבר ז"ל מספר ע"ד מעשה נורא שקרה ויהודי סוחר שהיה מקל לעצמו להטיל סמאנט של גויים לתוך חמאה שלו במקום חלב, ואח"כ נודע לו שהגוי המוכר את הסמאנט היה מבשל מוחות של בהמות ומערב לתוכו. ואולם זה היה אפשר בסמאנט הנעשה בבית פרטי שלא ידוע מזה איך הוא עושה, אבל זה אי אפשר בבתי חרושת ענקיים באמריקה שעובדים בהם פועלים לאלפים. ומלבד זאת אין מקום לחשוש בימינו כשהבשר ביוקר כל כך, ומזה שבתי החרושת האדירים הללו קיימים כבר עשרות בשנים, ולא נשמע בשום מקום בעולם לעז כזה לא מיניה ולא מקצתיה. ברור כשמש בצהרים שאחזוקי איסורא לא מחזקינן, והרי החלב הזה הבא בקופסאות בכמויות גדולות בשביל הצבא ושחלק ממנו נמסר לכם, בחזקת היתר גמור, ואין עליו שום חשש אחר שיצא בהיתר עפ"י הוראת הגאונים הנ"ל זצ"ל.

בנוגע למרגרינא, הבאה מאוסטראליא, הנה מסר לי מי שהוא מקפריסין שעשו כבר בדיקה (אנאליזה) כימאית בקפריסין וגם בלונדון, ומצאו שאין בה תערובת של שומן בעלי חיים, אבל הרי אני שאלתי טלגרמית זה מקרוב את הרה"ג ר"י גורביץ שליט"א אב"ד דמלבורן, והשיב לי שהדבר ידוע שאותה המרגרינא יש בה תערובת כנ"ל, והדבר פלאי. אפשר שהתערובת היא בכמות כ"כ קטנה עד שאין הבדיקה הכימאית יכולה לעבור עליה. ואפשר שהבהמה האסורה בטילה בששים. על כל פנים הרב ברמן הביא איתו כמות של מרגרינא זו והוא מתקשר עם המחלקה הכימאית של האוניברסיטה העברית כאן בכדי לברר הדבר ונודיע לכם התוצאות. בינתיים מרגרינא זו מאוסטראליא בחזקת איסור היא עומדת. נשתדל בע"ה לקבל רשיון מהממשלה על הוצאת שמן זית מכאן בשבילכם. הואילו והודיעונו הכמות המינימלית הדרושה לכם ליום.

אנו מתעסקים עכשיו למצוא שוחט מומחה וירא שמים מרבים נוסף על השו"ב הר"ר ילין נ"י, וגם מנקר אחוריים ירא שמים מרבים ומומחה. ותקותנו חזקה כי בימים הקרובים בע"ה נשלח לכם אדם גדול בתורה ובמידות, גדול ממש, להרכיבו לראשיכם, רב אב"ד, באופן שכל הימים שתשארו בגולה יהיו כל ענייני הדת אצליכם בסדר גמור. בטחוננו בצור ישראל וגואלו, שישיבתכם בקפריסין לא תמשך הרבה ובמהרה תעלו לציון ברינה.

בברכת התורה ובברכת ציון וירושלים,
אחיכם המצפה לראותכם בקרוב, דורש שלומכם וטובתכם
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב הראשי לארץ ישראל

image_printהדפסת מאמר